גיא מזיג חוזר לשבר המשפחתי בו איבד את האחיין הצעיר שלו בעקבות מחלה קשה, על הרגע שאחרי שנדרש לספר על זה לבנות שלו. איך גם כאן המוזיקה הביאה מרפא ללב דרך היצירה, למה הוא תמיד מתעקש לחשוב מחוץ לקופסא ואיך כל זה קשור ללוד, העיר בה נולד וגדל.

על העבודה לצד כוורת, והימים שהגיעו אחרי שאריק איינשטיין הלך לעולמו עם תחושת ההחמצה שלא הספיק לעבוד לצידו, השיר "אנחנו" שהתבשל היטב מימי צוק איתן ועד שנולד שלוש שנים אחרי, למה לדעתו "הדורבנים" זה בדיוק המשל המדויק לשונה ומשותף ואיך זה יכול לעבוד גם בחברה הישראלית.

מפיקת האירועים והתוכן סימונה שרם שבנה יחידה ליאם נרצח בשבעה באוקטובר ביחד עם שני חבריו הטובים מסכמת את השנה הקשה שעברה עליה, משתפת על הבחירה בחיים ועל הרצון להמשיך להגשים את כל החלומות שלו בזה אחר זה. מסבירה למה תמיד היה חשוב לה לא להעביר לו את הפחדים שלה, למה בסוף כן השתכנעה וחתמה לו על שירות קרבי, איך הוא מצידו מעולם לא השתמש בקשרים שלה בתעשייה והעדיף לעשות את הכל בזכות עצמו ומה הפרפרים שמגיעים אליה ואחריה לכל מקום בעצם מסמנים לה.

תום אבני מספר על השבת השחורה שלו בשבעה באוקטובר, על חמישה מבני המשפחה שלו שנרצחו ואיך ראה לנגד עיניו את הילדות שלו בקיבוצי העוטף עולה באש.

מעיד בכאב גדול על השבר שהוא חווה מול המתרחש בהנהגת המדינה, נזכר בילדות שלו בריף הדולפינים שאביו וחברו הטוב מהשייטת חלמו והקימו עבור דור העתיד הפרטי שלהם, מה אבא שלו אמר לו בשיחות שקיימו בשבועיים שלפני שהלך לעולמו, איך גם היום הוא שומר על הילד שבתוכו ולמה אין לו שום בעיה שהבנות שלו ילכו בעקבותיו.

הזמרת ספיר סבן חוזרת אחורה שבע שנים לרגע ההוא שבו הכל התחיל על בימת דה וייס, מה קרה בשבע השנים שחלפו מאז. למה הספיק לה חודש אחד של מגורים בתל אביב, למה הפוזה של התעשייה פחות התאימה לה, איך הנישואין וההריון דייקו אותה פנימה ואיך כל מה שהיא עברה בדרך גרם לה בדיוק להגיע לנקודה הנכונה בעצמה.

לירן שטראובר חוגג יומולדת 50 וחוזר לשברים הגדולים בחייו, לעוקץ הכלכלי שעבר, על החייים המקצועיים שאחרי קריירת הכדורגלן, למערכות היחסים שהיו והתפרקו, על הנישואים בפעם הרביעית לשחקנית טל טלמון ולמה הפעם זה שונה, והבן שנפצע בעזה. למה מאז ומתמיד האגו לא הניע אותו קדימה, ואיך הכדורגל עיצב אותו כבר בגיל צעיר להיות מי שהוא הפך להיות כיום.

השחקנית אביב פנקס חוזרת לרגע שבו אחותה התקשרה וסיפרה שאמא עוד לא חזרה מהריצת בוקר שלה ואיך באותו הרגע ידעה כבר בדיוק מה קרה. לתאונת המשאית שעברה אחרי חצי שנה, לרגע בו צילמה את הסצינה ב"בלאדי מורי" שבה העלילה פגשה את המציאות, ולמה לדעתה האבל הוא מלא באילתורים.

אלירז שדה חוזר לרגעים בחייו ומסביר למה אצלו בחיים זה לא היה רק שבר אחד, אלא "שבירות". איך התקבל חברתית כשעבר מהיסודי לחטיבת הביניים, מה תהליך החזרה בתשובה שינה אצלו מבפנים ומה אבהות המאוחרת עשתה לו.

השחקנית והדוגמנית רונית יודקביץ משוטטת בין השברים והפצעים מהילדות בפתח תקווה, דרך קריירת הדוגמנות, הכמיהה לילדים, מערכות היחסים שהתפרקו, הגוף שלא מפסיק לשלוח סימנים, ולמה היא מאמינה שהטבע הוא מעל הכל, ואיך בכל לילה היא מסיימת את היום רגע לפני השינה לבדה באי בודד.