ספר תומר דבורה - הרב אורי שרקי

著者： הרב אורי שרקי
無料で聴く

  • サマリー

  • שיעורי הרב אורי שרקי בספר 'תומר דבורה' שניתנו במסגרת השיעור היומי בקהילת "בית יהודה" - כל שיעור באורך עשר דקות בדיוק.
    להצטרפות לשיעור היומי לחצו כאן
    WhatsApp
    Telegram
    לפרטים נוספים
    ***
    לפניות:
    WhatsApp
    beit.yehouda7@gmail.com
    © 2023 ספר תומר דבורה - הרב אורי שרקי
    続きを読む 一部表示

あらすじ・解説

שיעורי הרב אורי שרקי בספר 'תומר דבורה' שניתנו במסגרת השיעור היומי בקהילת "בית יהודה" - כל שיעור באורך עשר דקות בדיוק.
להצטרפות לשיעור היומי לחצו כאן
WhatsApp
Telegram
לפרטים נוספים
***
לפניות:
WhatsApp
beit.yehouda7@gmail.com
© 2023 ספר תומר דבורה - הרב אורי שרקי
ユダヤ教 スピリチュアリティ
続きを読む 一部表示
エピソード
  • תומר דבורה – 1#

    תומר דבורה – 1#
    2018/02/12
    הקדמה:במוסר יש 2 מגמות: א', מוסר שמטרתו לעשות אותנו אנשים טובים. ב', להביא אותנו לדבקות באלוהים.המעשים של שתי המגמות זהים, אבל יש שני הבדלים:1. הכוונה (אם מטרת האדם להידבק בבורא, הוא צריך להידבק במידות האלוהיות ולכן צריך להכיר את המידות האלוהיות).2. הסדר (אם מטרת האדם להיות אדם טוב אז לא חשוב איזה מידה הוא קונה בתחילה, אבל אם מטרתו להידמות לבורא אז הוא צריך לפעול ע"פ סדר מסויים).הספר 'תומר דבורה' הוא מהמוסר הקבלי ומטרתו להביא את האדם לדביקות בה' ע"פ סדר מסויים. הסדר שהספר בנוי עליו הוא לא סדר טכני (אין הדרכה באיזה מידה להתחיל), אלא סדר רעיוני (מה המידות העליונות ומה התחתונות).הספר נכתב ע"י 'רבי משה קורדובירו' (הרמ"ק) שמהווה החוליה האחרונה של הקבלה שלפני האר"י, כל מה שנכתב מההתחלה עד לאר"י מסוכם אצל הרמ"ק.על דבורה הנביאה נאמר "והיא יושבת תחת תומר דבורה", תומר זה עץ תמר (בעברית אומרים 'תמר' ובארמית 'דקל' ובעברית מאורחת שניהם מציינים את אותו העץ).פרק ראשון:הָאָדָם רָאוּי שֶׁיִּתְדַּמֶּה לְקוֹנוֹ וְאָז יִהְיֶה בְּסוֹד הַצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה צֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁאִלּוּ יְדֻמֶּה בְּגוּפוֹ וְלֹא בִּפְעֻלּוֹת הֲרֵי הוּא מַכְזִיב הַצּוּרָה וְיֹאמְרוּ עָלָיו צוּרָה נָאָה וּמַעֲשִׂים כְּעוּרִים. שֶׁהֲרֵי עִיקָר הַצֶּלֶם וְהַדְּמוּת הָעֶלְיוֹן הֵן פְּעֻלּוֹתָיו, וּמַה יוֹעִיל לוֹ הֱיוֹתוֹ כְּצוּרָה הָעֶלְיוֹנָה דְּמוּת תַּבְנִית אֵבָרָיו וּבַפְּעֻלּוֹת לֹא יִתְדַמֶּה לְקוֹנוֹ. לְפִיכָךְ רָאוּי שֶׁיִּתְדַּמֶּה אֶל פְּעֻלּוֹת הַכֶּתֶר שֶׁהֵן י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים עֶלְיוֹנוֹת. וּרְמוּזוֹת בְּסוֹד הַפְּסוּקִים (מיכה ז, יח) מִי אֵל כָּמוֹךָ. יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ. תִּתֵּן אֱמֶת. אִם כֵּן רָאוּי שֶׁתִּמְצָאֶנָּה בוֹ י"ג מִדּוֹת אֵלּוּ.הָאָדָם רָאוּי שֶׁיִּתְדַּמֶּה לְקוֹנוֹ – שנאמר "ובו תדבק", "זה אלי ואנווהו" 'אנווהו' – אני והוא.שאלה: כל מה שאנחנו אומרים על הקב"ה זה לא באמת, אלא רק תפיסה של האדם, אבל תיקון המידות הוא כן באמת!תשובה: הרמב"ם נזהר בזה ולכן הוא כותב "מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום" לפי זה – הכל בלוף, אני רוצה להידמות למה שאני מדמה.לעומת זאת, המקובלים אומרים שיש מידות אלוהיות (הספירות), והם אופני ההתגלות של הבורא (באופן אובייקטיבי), וכך כאשר נדמים לספירות אז נדמים לבורא.בְּסוֹד הַצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה צֶלֶם וּדְמוּת – הצורה זה הנברא והיוצר זה הבורא. אצל הרמב"ם 'צלם אלוהים' זה שכל האדם, ולכן אם הגוף לא מתאים לשכל זה חבל אבל זה לא מכזב את הצורה העליונה. לעומת זאת, המקובלים אומרים ש'צלם אלוהים' זה הנשמה והגוף ביחד, "מבשרי אחזה אלוה" מבנה הגוף של האדם הוא בהתאם למידות העליונות....וּבַפְּעֻלּוֹת לֹא יִתְדַמֶּה לְקוֹנוֹ – זה כמו מכונה שהיא שלימה, אבל אם לא מפעילים אותה אז בפועל היא גרוטאה....פְּעֻלּוֹת הַכֶּתֶר... – יש עשר ספירות, הספירה הראשונה היא הכתר. במידת הכתר יש את יג' מידות הרחמים. ולכן יוצא שיש יג' הידמויות לכתר ועוד 9 של הספירות האחרות (סה"כ 22), וזה המבנה של הספר.וּרְמוּזוֹת בְּסוֹד הַפְּסוּקִים... – בתורה המידות כתובות: אל, רחום, חנון וכו', אבל יש יג' מידות בספר מיכה שהספר כתוב לפיהם.שיעורי הרב אורי שרקי בספר "תומר דבורה" שניתנו במסגרת ...
    続きを読む 一部表示
    10 分
  • תומר דבורה – 2#

    תומר דבורה – 2#
    2018/02/13
    שאלה: מדוע ראוי שידמה האדם לקונו?תשובה: בגלל שיש שאיפה בנשמת האדם לשלמות, ואין שלמות יותר גדולה מהשלמות האלוהית. בנוסף, ההידמות לקונה הופכת את ההתנהגות לא רק למשהו תועלתי אלא למשהו אידיאלי (כיוון שהמעשים הם לשם שמים ולא לשם עצמו).שאלה: מה זה 'צלם' ו'דמות'?תשובה: בהקשר הספציפי של תומר דבורה הכוונה לנשמה ולגוף.שאלה: מדוע רמ"ק מתמקד דווקא בספירת הכתר?תשובה: ככל שהדורות מתקדמים אז האורות העליונים מתגלים יותר ויש יותר הרחבה כלפי מעלה ולכן בתורת האר"י מדובר על עולמות הכתר יותר מאשר אצל המקובלים הקודמים.הרמ"ק מדבר על י"ג מידות של רחמים שנמצאים בספירת הכתר, בתנ"ך הם מופיעות פעמיים: הראשונה בפרשת כי תשא (אחרי חטא העגל) והשניה במיכה. יש הקבלה בין שני י"ג המידות האלה (בנוסח התשליך שעושים בר"ה כתובה ההקבלה). חכמי הקבלה מסבירים שמידות הרחמים שבמיכה הם יותר פנימיות.הערה: הרבה מהדברים שנראה נכונים רק מבחינת ההתנהגות הפנימית ומבחינה מעשית הם לא ראויים. לדוגמא: אם יש ילד שמתחצף, מבחינה פנימית לא צריך לאהוב אותו פחות בגלל זה, אבל מבחינה מעשית צריך לעשות לו נו נו נו. א"כ יש הבדל בין המעשה החיצוני לבין ההכרה הפנימית.בכל הפרקים מתואר איך הקב"ה נוהג ומה אנחנו צריכים ללמוד מזה.הָא' - מִי אֵל כָּמוֹךָמוֹרֶה עַל הֱיוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ נֶעֱלַב , סוֹבֵל עֶלְבּוֹן מַה שֶׁלֹּא יְכִילֵהוּ רַעְיוֹן. הֲרֵי אֵין דָּבָר נִסְתָּר מֵהַשְׁגָּחָתוֹ בְּלִי סָפֵק, וְעוֹד אֵין רֶגַע שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָאָדָם נִזּוֹן וּמִתְקַיֵּם מִכֹּחַ עֶלְיוֹן הַשּׁוֹפֵעַ עָלָיו, וַהֲרֵי תִּמְצָא שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חָטָא אָדָם נֶגְדּוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע מַמָּשׁ שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע קִיּוּמוֹ וּתְנוּעַת אֵבָרָיו, עִם הֱיוֹת שֶׁהָאָדָם חֹטֵא בַכֹּחַ הַהוּא לֹא מְנָעוֹ מִמֶּנּוּ כְּלָל אֶלָּא סוֹבֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶלְבּוֹן כָּזֶה לִהְיוֹת מַשְׁפִּיעַ בּוֹ כֹּחַ תְּנוּעוֹת אֵבָרָיו, וְהוּא מוֹצִיא אוֹתוֹ כֹּחַ בְּאוֹתוֹ רֶגַע בְּחֵטְא וְעָוֹן וּמַכְעִיס וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל. וְלֹא תֹאמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְנוֹעַ מִמֶּנּוּ הַטּוֹב הַהוּא ח"ו שֶׁהֲרֵי בְכֹחוֹ בְּרֶגַע כְּמֵימְרָא לְיַבֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו כְּעֵין שֶׁעָשָׂה לְיָרָבְעָם, וְעִם כָּל זֹאת שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדוֹ לְהַחְזִיר הַכֹּחַ הַנִּשְׁפָּע הַהוּא וְהָיָה לוֹ לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁאַתָּה חֹטֵא נֶגְדִּי תֶּחֱטָא בְּשֶׁלְּךָ לֹא בְשֶׁלִּי, לֹא מִפְּנֵי זֶה מָנַע טוּבוֹ מִן הָאָדָם אֶלָּא סָבַל עֶלְבּוֹן, וְהִשְׁפִּיעַ הַכֹּחַ וְהֵטִיב לְאָדָם טוּבוֹ. הֲרֵי זֶה עֶלְבּוֹן וְסַבְלָנוּת  מַה שֶׁלֹּא יְסֻפָּר וְעַל זֶה קוֹרְאִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ עָלוּב וְהַיְנוּ אוֹמְרוֹ מִי אֵל כָּמוֹךָ, אַתָּה אֵל בַּעַל חֶסֶד הַמֵּטִיב, אֵל בַּעַל כֹּחַ לִנְקֹם וְלֶאֱסֹף אֶת שֶׁלְּךָ, וְעִם כָּל זֹאת אַתָּה סוֹבֵל וְנֶעֱלָב עַד יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. הֲרֵי זוֹ מִדָּה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ רְצוֹנִי הַסַּבְלָנוּת וְכֵן הֱיוֹתוֹ נֶעֱלַב אֲפִלּוּ לְמַדְרֵגָה זוֹ וְעִם כָּל זֹאת לֹא יֶאֱסֹף ...
    続きを読む 一部表示
    10 分
  • תומר דבורה – 3#

    תומר דבורה – 3#
    2018/02/14
    שאלה: מדוע בשיעור הראשון הרב סייג את דעת רמ"ק המקובלים עם דעתו של הרמב"ם? (כך לדעת המקובלים אבל דעת הרמבם...)תשובה: לפי הרמב"ם דעת אלוהים היא רק דרך השלילה, ככל ששוללים יותר כך יודעים יותר, אולם המקובלים אומרים שהקב"ה הודיע את עצמו דרך מידותיו (לא בצורה של שלילה, אלא בצורה חיובית).שאלה: למה לא ישים להידבק במידה הראשונה של הקב"ה?תשובה: כי איך אפשר שאדם יפרנס בקביעות את אויביו? בקשר למעשה בפועל צריך הבחנה בין המידה אצל הקב"ה לבין איך המידה אצל האדם, אצל האדם זה הסבלנות. אבל בהקשר המחשבתי צריך לקנות את המידה.שאלה: למה "מי אל כמוך" זה הסבלנות?תשובה: על מה מדובר? אם זה חסד אז יש עוד שעושים חסד. בנוסף, לפי הפשט "מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע", שזה סוג של וויתור (סבלנות אפשר להגיד) וכיוון שזה תחילת המשפט אז זו הסבלנות השורשית.פרק שני:הַב' - נוֹשֵׂא עָוֹןוַהֲרֵי זֶה גָּדוֹל מֵהַקֹּדֶם שֶׁהֲרֵי לֹא יַעֲשֶׂה הָאָדָם עָוֹן שֶׁלֹּא יִבָּרֵא מַשְׁחִית כְּדִתְנַן הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קֹנֶה לוֹ קָטֵגוֹר אֶחָד וַהֲרֵי אוֹתוֹ קַטֵּגוֹר עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר פְּלוֹנִי עֲשָׂאַנִי, וְאֵין בְּרִיָּה מִתְקַיֶּמֶת בָּעוֹלָם אֶלָּא בְּשִׁפְעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲרֵי הַמַּשְׁחִית הַזֶּה עוֹמֵד לְפָנָיו וּבַמֶּה מִתְקַיֵּם, הַדִּין נוֹתֵן שֶּׁיֹּאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי זָן מַשְׁחִיתִים יֵלֵךְ אֵצֶל מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ וְיִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ וְהָיָה הַמַּשְׁחִית יוֹרֵד מִיַּד וְנוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ אוֹ כוֹרְתוֹ אוֹ נֶעֱנַשׁ עָלָיו כְּפִי עָנְשׁוֹ עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַמַּשְׁחִית הַהוּא, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵן אֶלָּא נוֹשֵׂא וְסוֹבֵל הֶעָוֹן וּכְמוֹ שֶׁהוּא זָן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זָן וּמְפַרְנֵס הַמַּשְׁחִית הַזֶּה עַד שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים, אוֹ שֶׁיָּשׁוּב הַחוֹטֵא בִּתְשׁוּבָה וִיכַלֵּהוּ וִיבַטְּלֵהוּ בְּסִגֻּפָיו, אוֹ יְבַטְּלֵהוּ שׁוֹפֵט צֶדֶק בְּיִסּוּרִים וּמִיתָה, אוֹ יֵלֵךְ בַּגֵּיהִנֹּם וְשָׁם יִפְרַע חוֹבוֹ. וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר קַיִן: "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא", וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַתָּה סוֹבֵל, יִרְצֶה: זָן וּמְפַרְנֵס, וַעֲוֹנִי כָבֵד שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְסוֹבְלוֹ? פֵּרוּשׁ: לְפַרְנְסוֹ עַד שֶׁאָשׁוּב וַאֲתַקֵּן. אִם כֵּן הֲרֵי זֶה מִדַּת סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה, שֶׁיָּזוּן וּמְפַרְנֵס בְּרִיָּה רָעָה שֶׁבָּרָא הַחוֹטֵא עַד שֶׁיָּשׁוּב."...קטגור אחד" ע"י העבירה נברא מלאך (קונה = בורא) שמקטרג על האדם."...במה מתקיים" המלאך צריך משהו שיתן לו קיום, הדין נותן שהקב"ה יגיד שהוא לא מפרנס משחיתים, ולכן מי שיצר אותם הוא זה שצריך לפרנס אותם. אבל אם האדם צריך לפרנס את המשחית שברא - המשחית יקח את כל כוח האדם (במצוות בורא מלאך טוב, ולה' אין בעיה לזון ולפרנס מלאכים טובים).שאלה: למה חשוב להגיד שיש מלאכים? למה לא להגיד שיש לאדם זכות/קיטרוג (מצווה/עבירה).תשובה: זה מראה את ההתפשטות של מעשי האדם, אם האדם עושה מצווה/עבירה וזה משנה רק אותו ולא את כל העולם, אז המעשה הוא נקודתי. אבל אם יש מערך של מלאכים זה אומר שהמעשה של האדם ...
    続きを読む 一部表示
    10 分

ספר תומר דבורה - הרב אורי שרקיに寄せられたリスナーの声

カスタマーレビュー：以下のタブを選択することで、他のサイトのレビューをご覧になれます。

Audible.co.jp

Amazon.co.jp
レビューはまだありません。