-
サマリー
あらすじ・解説
שאלה: מדוע בשיעור הראשון הרב סייג את דעת רמ"ק המקובלים עם דעתו של הרמב"ם? (כך לדעת המקובלים אבל דעת הרמבם...)תשובה: לפי הרמב"ם דעת אלוהים היא רק דרך השלילה, ככל ששוללים יותר כך יודעים יותר, אולם המקובלים אומרים שהקב"ה הודיע את עצמו דרך מידותיו (לא בצורה של שלילה, אלא בצורה חיובית).שאלה: למה לא ישים להידבק במידה הראשונה של הקב"ה?תשובה: כי איך אפשר שאדם יפרנס בקביעות את אויביו? בקשר למעשה בפועל צריך הבחנה בין המידה אצל הקב"ה לבין איך המידה אצל האדם, אצל האדם זה הסבלנות. אבל בהקשר המחשבתי צריך לקנות את המידה.שאלה: למה "מי אל כמוך" זה הסבלנות?תשובה: על מה מדובר? אם זה חסד אז יש עוד שעושים חסד. בנוסף, לפי הפשט "מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע", שזה סוג של וויתור (סבלנות אפשר להגיד) וכיוון שזה תחילת המשפט אז זו הסבלנות השורשית.פרק שני:הַב' - נוֹשֵׂא עָוֹןוַהֲרֵי זֶה גָּדוֹל מֵהַקֹּדֶם שֶׁהֲרֵי לֹא יַעֲשֶׂה הָאָדָם עָוֹן שֶׁלֹּא יִבָּרֵא מַשְׁחִית כְּדִתְנַן הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קֹנֶה לוֹ קָטֵגוֹר אֶחָד וַהֲרֵי אוֹתוֹ קַטֵּגוֹר עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר פְּלוֹנִי עֲשָׂאַנִי, וְאֵין בְּרִיָּה מִתְקַיֶּמֶת בָּעוֹלָם אֶלָּא בְּשִׁפְעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲרֵי הַמַּשְׁחִית הַזֶּה עוֹמֵד לְפָנָיו וּבַמֶּה מִתְקַיֵּם, הַדִּין נוֹתֵן שֶּׁיֹּאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי זָן מַשְׁחִיתִים יֵלֵךְ אֵצֶל מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ וְיִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ וְהָיָה הַמַּשְׁחִית יוֹרֵד מִיַּד וְנוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ אוֹ כוֹרְתוֹ אוֹ נֶעֱנַשׁ עָלָיו כְּפִי עָנְשׁוֹ עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַמַּשְׁחִית הַהוּא, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵן אֶלָּא נוֹשֵׂא וְסוֹבֵל הֶעָוֹן וּכְמוֹ שֶׁהוּא זָן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זָן וּמְפַרְנֵס הַמַּשְׁחִית הַזֶּה עַד שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים, אוֹ שֶׁיָּשׁוּב הַחוֹטֵא בִּתְשׁוּבָה וִיכַלֵּהוּ וִיבַטְּלֵהוּ בְּסִגֻּפָיו, אוֹ יְבַטְּלֵהוּ שׁוֹפֵט צֶדֶק בְּיִסּוּרִים וּמִיתָה, אוֹ יֵלֵךְ בַּגֵּיהִנֹּם וְשָׁם יִפְרַע חוֹבוֹ. וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר קַיִן: "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא", וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַתָּה סוֹבֵל, יִרְצֶה: זָן וּמְפַרְנֵס, וַעֲוֹנִי כָבֵד שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְסוֹבְלוֹ? פֵּרוּשׁ: לְפַרְנְסוֹ עַד שֶׁאָשׁוּב וַאֲתַקֵּן. אִם כֵּן הֲרֵי זֶה מִדַּת סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה, שֶׁיָּזוּן וּמְפַרְנֵס בְּרִיָּה רָעָה שֶׁבָּרָא הַחוֹטֵא עַד שֶׁיָּשׁוּב."...קטגור אחד" ע"י העבירה נברא מלאך (קונה = בורא) שמקטרג על האדם."...במה מתקיים" המלאך צריך משהו שיתן לו קיום, הדין נותן שהקב"ה יגיד שהוא לא מפרנס משחיתים, ולכן מי שיצר אותם הוא זה שצריך לפרנס אותם. אבל אם האדם צריך לפרנס את המשחית שברא - המשחית יקח את כל כוח האדם (במצוות בורא מלאך טוב, ולה' אין בעיה לזון ולפרנס מלאכים טובים).שאלה: למה חשוב להגיד שיש מלאכים? למה לא להגיד שיש לאדם זכות/קיטרוג (מצווה/עבירה).תשובה: זה מראה את ההתפשטות של מעשי האדם, אם האדם עושה מצווה/עבירה וזה משנה רק אותו ולא את כל העולם, אז המעשה הוא נקודתי. אבל אם יש מערך של מלאכים זה אומר שהמעשה של האדם ...