חשבתן פעם על הפרדוקס המוזר הזה -

מצד אחד הפחד ממה יחשבו עליי, ומהצד השני הפחד שלא יחשבו עליי בכלל?

אסנת עמבר, בעלת מותג התכשיטים They Dream הביאה איתה לשיחה שלנו את הפרדוקס הזה - שאני לא מפסיקה לחשוב עליו.

מצד אחד, אנחנו כל כך מפחדות ממה שאחרים יגידו עלינו – איך אנחנו נראות, איך אנחנו נשמעות, האם אנחנו מעניינות. מצד שני, יש גם פחד עמוק לא פחות: שלא ישימו לב אלינו בכלל. שלא נהיה נוכחות.

השיחה עם אסנת הרגישה כמו מראה. דיברנו על הרגעים שבהם הקול הפנימי אומר לנו: "מי אני בכלל?" – ועל איך בדיוק באותו הזמן, חלק אחר בתוכנו זקוק להכרה, מחפש אישור, רוצה להרגיש משמעותי.

דיברנו על כמה עמוק הצורך להשתייך, על הקול של החברה שמכתיב איך אמור להיראות מסלול של הצלחה, על איך הפחד מכישלון יכול לשתק ואיך דווקא שם נמצא השער ליצירתיות ולגדילה.

אסנת משתפת בכנות על הדרך שלה – איך היא צמחה מתוך המקומות שבהם לא הרגישה מספיק, איך היא בנתה את הקול שלה למרות ואולי דווקא בגלל הפחדים, ואיך היא למדה למדוד הצלחה אחרת. יש לה דרך מיוחדת לנסח מחשבות שהרבה מאיתנו חוות, אבל אולי לא העזנו לשים עליהן אצבע.

הפרק הזה הוא תזכורת לכל מי שמתמודדת עם הקולות בראש שאומרים לה "זה לא מספיק טוב", "למי אכפת בכלל?", "אולי עדיף לוותר". כי אולי השאלה האמיתית היא לא אם אחרים רואים אותנו – אלא אם אנחנו מוכנות לראות את עצמנו.

🎧 מוזמנות להאזין ולחשוב איתנו בקול.

לאתר של המותג של אסנת עמבר They Dream >>>

לאינסטגרם של אסנת עמבר They Dream >>>

עריכה: שני גלבע

ישבתי עם עדי, גיסתי היקרה, למפגש של לבבות פועמים. במשך שעה התמסרנו לשיחה על ספר הילדים הראשון שלה, "רגש מתחפש", אבל כמו שקורה בשיחות אמיתיות, מצאנו את עצמנו נוגעות בהרבה יותר - בחיים, בפגיעות, בקשיים ובתקווה.

עדי שיתפה איתי את דרכה הייחודית בעולם החינוך והטיפול. היא סיפרה כיצד תמיד היה חשוב לה להרגיש חיבור אמיתי למה שהיא לומדת ועושה. המסע שלה, שכלל לימודי פסיכולוגיה, חינוך ופסיכותרפיה הוליסטית, הוביל אותה בסופו של דבר לגן מונטסורי, שם התגלה בפניה עולם קסום של אמון בילדים והקשבה אמיתית לצרכיהם.

הקשבתי בהתרגשות כשעדי סיפרה כיצד נולד רעיון הספר - מתוך עבודה עם ילדים שהתקשו לזהות את הרגשות שמתחפשים לכעס. היא תיארה רגע של הארה, כשמצאה את עצמה אומרת למטופלת: "זה כאילו שהרגשות שלך פשוט מתחפשים לכעס". המטאפורה הזו התגלגלה לסיפור על ילדה בשם אביב ועל קיפוד חכם, שעוזר לה לגלות את הרגשות האמיתיים שמסתתרים מאחורי הכעס - אכזבה, תסכול וקנאה.

כששאלתי על בחירת הקיפוד כדמות מרכזית בספר, היא שיתפה: "אני מרגישה שאני הרבה פעמים קיפודה רצינית, מתוחכמת, שאני מרגישה את הרכות שלי, והדבר הכי אוטומטי שאני מצליחה לעשות הרבה פעמים, זה לקדרר ולשלוף קוצים."

היו רגעים בשיחה שמצאתי את עצמי נסחפת לתוך עולמה של עדי, מתרגשת מהאופן שבו היא מדברת על הערך של הרחבת המנעד הרגשי אצל ילדים. כשסיפרה על המנטרות שנולדו באופן אינטואיטיבי בעבודתה - "אני לא הרגש שלי", "כל הרגשות עוברים", "מותר להרגיש הכל" - הרגשתי איך גם אני מתחברת לחכמה הפשוטה והעמוקה שבהן.

בסוף השיחה, דיברנו על קמפיין ההדסטארט החדש שלה, ואני רוצה שכמה שיותר אנשים יכירו את היצירה המיוחדת הזו. לא רק בגלל המסרים החשובים שהיא נושאת, אלא גם בגלל הלב הענק של היוצרת שמאחוריה.

תהנו!!! תשתפו והכי הכי חשוב -תתמכו!

לתמיכה בהדסטארט >>

"אישה חזקה צריכה להיות נעימה. אישה מצליחה צריכה להיות צנועה. אישה שיודעת מה היא רוצה צריכה להיות... שקטה?"

בפרק חדש ומרתק של ג'וסיטוק, אירחתי את מור כספי, מטפלת רגשית וביבליותרפיסטית, לשיחה על הקול הנשי מהבטים חברתיים, תרבותיים, אבולוציונים ועוד. ויחד אנחנו חושפות את אחד הפרדוקסים הכי כואבים בחיים של כל אישה - הפער בין מי שאנחנו לבין מה שהחברה מצפה מאיתנו להיות.

שיתפנו סיפורים אמיתיים ואינטימיים על הרגעים שבהם הבנו שהדרך להצלחה, להגשמה ולאהבה עוברת דרך מציאת הקול האותנטי שלנו - גם כשהוא רועד, גם כשהוא שונה, וגם כשהוא מפחיד אחרים.

בשיחה הזו תגלי:

• למה דווקא הקול הנשי נתפס כמסוכן בחברה (רמז: זה מגיע עד למיתולוגיה היוונית)
• איך להשתחרר מהצורך המתמיד להיות "הבת הטובה"
• טכניקה פשוטה ועוצמתית להשתיק את המבקר הפנימי
• ולמה הפחדים הכי גדולים שלנו הם בדיוק המקום שממנו צומחת העוצמה האמיתית שלנו

זו שיחה סופר רגישה ועמוקה על הדרך חזרה אל עצמנו, אל הקול האותנטי שלנו, אל האמת שכל אחת מאיתנו היא מתנה ייחודית לעולם - בדיוק כמו שהיא.

לאינסטגרם של מור כספי >>>

ואת - רוצה להשמיע את הקול שלכן? רוצה פודקאסט משלך?

הצטרפי לתוכנית הליווי שלנו כאן >>>

עריכה: שני גלבע