הִסְתַּלְקוּת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בִּכְפַר פְּיעֶנַא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמוֹת תקע"ג

[This date is the anniversary of] the passing of the Alter Rebbe in the village of Piena, on Motzaei Shabbos, Parshas Shmos, 5573 (1812).

וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּעִיר האַדִיץ

His resting place is in the township of Haditch.

אַאַזְמוּ"ר שָׁאַל אֶת הַצֶּמַח צֶדֶק

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once asked [his father,] the Tzemach Tzedek:

וואָס האָט דעֶר זֵיידעֶ געֶוואָלט מִיט דַרְכֵי הַחֲסִידוּת

“What did our zeide want to achieve with the ways of Chassidus

אוּן וואָס האָט עֶר געֶוואָלט מִיט חֲסִידוּת

and [what did our zeide want to achieve through the study of] Chassidus?”

וַיַּעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek answered:

דַּרְכֵי הַחֲסִידוּת אִיז, אַז אַלעֶ חֲסִידִים זאָלעֶן זַיין וִוי אֵיין מִשְׁפָּחָה עַל פִּי הַתּוֹרָה בְּאַהֲבָה

“[The goal of] the ways of Chassidus is that all chassidim should be like one family, [united] in love according to the Torah.

חֲסִידוּת אִיז חַיּוּת

Chassidus is vitality,

אַרַיינְטְראָגעֶן אַ חַיּוּת אוּן בּאַלַייכְטעֶן אַלץ, אוֹיך דעֶם לֹא טוֹב

bringing energy and light into everything, even into those things that are undesirable.

מעֶן זאָל וִויסעֶן פוּן דעֶם אֵייגעֶנעֶם רַע וִוי עֶר אִיז, אוֹיף מְתַקֵן זַיין עֶס

We should recognize our own evil as it is, so that we can correct it.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל מִי שָׂם פֶּה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהַנִּמְשָׁל יוּבָן

"כִּי יֵשׁ בְּחִינַת מַעֲלָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְכֵן יֵשׁ מַעֲלָה"

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

Listen to the voice recording for details.

בַּאֲנָחוֹת לְבָד לֹא נִוָּשֵׁעַ

Sighing alone will not bring us salvation.

הָאֲנָחָה הִיא רַק כַּפַּת הַמַּנְעוּל

Sighing is only a doorknob

לִפְתּוֹחַ אֶת הַלֵּב וְלִפְקוֹחַ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם

that unlocks the heart and opens the eyes so that one will not sit idly with folded arms.

רַק לְסַדֵּר עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אִישׁ אִישׁ בַּאֲשֶׁר יוּכַל לִפְעוֹל

Instead, one should plan one’s efforts and take action, every individual according to his abilities,

וְלַעֲשׂוֹת בְּתַעֲמוּלָה לְחִזּוּק הַתּוֹרָה הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה וּשְׁמִירַת הַמִּצְוֹת

toward the goal of buttressing and disseminating the study of Torah and the observance of its mitzvos:

זֶה בִּכְתָבוֹ וְזֶה בִּנְאוּמוֹ וְזֶה בְּכַסְפּוֹ

one person through writing, another one through public speaking, and another with his financial resources.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַכְרָזַת אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת

My revered father, the Rebbe [Rashab], once declared at a farbrengen:

אָט אַזוֹי וִוי הַנָחַת תְּפִילִּין בְּכָל יוֹם אִיז אַ מִצְוָה דְאוֹרַיְיתָא אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן

“Just as putting on tefillin every day is a Scriptural commandment incumbent on every Jew,

אָהן אַ חִלּוּק צִי אַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, צִי אַ אִישׁ פָּשׁוּט

regardless of whether he is a great Torah scholar or a simple person,

אַזוֹי אִיז אַ חוֹב גָּמוּר אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן

so too, it is an absolute obligation for every Jew

צוּ טראַכטעֶן יעֶדעֶן טאָג אַ האַלבּעֶ שָׁעָה וועֶגן דעֶם חִנּוּךְ פוּן קִינדעֶר

to dedicate half an hour every day to thinking about his children’s education,

אוּן טאָן אַלץ וואָס עֶס אִיז בְּכוֹחוֹ צוּ טאָן אוּן יֶתֶר מִכְּפִי כֹחוֹ

and to do everything in his power — and indeed, more than what is in his power —

זעֶהן פּוֹעֵל זַיין בַּיי דִי קִינדעֶר, אַז זֵיי זאָלעֶן געֶהן אִין דעֶם דֶּרֶך וואָס מעֶן אִיז זֵיי מַדְרִיךְ

to see to it that they follow the path in which they are being guided.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

(:כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א פָּגַע בְּנוֹשֵׂא דְּלָיִים מְלֵאִים מַיִם. וַיֹאמַר)

(The Rebbe [Rayatz]once met a watercarrier with buckets full of water and said:)

אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָגט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב

“When one encounters water, [he should quote the Baal Shem Tov, as follows]:

אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָל מעֶן זאָגעֶן

‘When one encounters water, he should say

אַז דעֶר בַּעַל שֵׁם זאָגט, אַז דאָס אִיז אַ סִימָן בְּרָכָה

[in the name of] the Baal Shem Tov: When one encounters water, this is a sign of blessing.’ “

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי האָט געֶעֶנטפעֶרט אֵיינעֶם אוֹיף אַ יְחִידוּת

The Mitteler Rebbe once answered [a chassid] at yechidus:

אַז אֵיינעֶר רעֶדט מִיט דעֶם אַנדעֶרעֶן בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדָה אוּן זֵיי לעֶרנעֶן צוּזאַמעֶן

“When a person discusses his Divine service with a friend and they study together,

אִיז דאָס צְוֵויי נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית אוֹיף אֵיין נֶפֶשׁ הַטִּבְעִית

there are two G‑dly souls pitted against one natural soul.”1

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בַּיי חֲסִידֵי חַבַּ"ד אִיז מְקוּבָּל מִדּוֹר דּוֹר, דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ תַּקָּנָה

There is a custom among Chabad chassidim that was instituted by the Alter Rebbe and that has been passed down from generation to generation —

אַז אַלעֶ טאָג זאָל מעֶן לעֶרנעֶן אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פִּירוּשׁ רַשִׁ"י פוּן דעֶר וואָך סִדְרָה

that one should study a passage of Chumash from the weekly sidrah every day, together with the commentary of Rashi.

אַזוֹי האָבּעֶן זִיך אוֹיך נוֹהֵג געֶוועֶן דִי רַבֵּיִּים נְשִׂיאֵי חֲסִידֵי חַבַּ"ד

The Rebbeim who headed Chabad in their respective generations also followed this practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחֲזֵק

[Like all the other congregants,] the person who receives the [final] aliyah [at the end of any of the Five Books of the Chumash] says Chazak, chazak, venis’chazek.

בַּאֲמִירַת וִיהִי נוֹעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ כּוֹפְלִים פָּסוּק אוֹרֶךְ יָמִים גו

[At Maariv] on Motzaei Shabbos, when reciting the passage that begins Viy’hi noam [and continues with the following chapter of Tehillim, which begins Yoshev beseiser], we repeat the final verse, which begins Orech yamim.

אֲבָל לֹא בִּתְּפִלַּת שַׁחֲרִית

That verse is not repeated [when this chapter is recited] in the [Shabbos] morning prayers.

בִּהְיוֹת הַצֶּמַח צֶדֶק יֶלֶד

When the Tzemach Tzedek was a child

וְלָמַד אֶת הַכָּתוּב וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה

and learned the verse, “And Yaakov lived in the land of Egypt for seventeen years,”

תִּירְגֵם לוֹ מוֹרוֹ — עַל פִּי פִּירוּשׁ בַּעַל הַטוּרִים

his teacher translated it for him according to the commentary of Baal HaTurim:

יַעֲקֹב אָבִינוּ האָט געֶלעֶבּט דִי זִיבּעֶצעהן בּעֶסטעֶ יאָהרעֶן אִין מִצְרַיִם

Yaakov Avinu lived his seventeen best years in Egypt.

כְּשֶׁבָּא הַבַּיְתָה מֵהַחֵדֶר שָׁאַל אֶת זְקֵנוֹ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

When [the Tzemach Tzedek] came home from cheder he asked his grandfather, the Alter Rebbe:

הֲיִתָּכֵן שֶׁיַעֲקֹב אָבִינוּ, בְּחִיר הָאָבוֹת, יִהְיוּ מִבְחַר שְׁנוֹת חַיָּיו

“How could it be that the best years in the life of Yaakov Avinu, the most eminent of the Patriarchs,

יז שָׁנָה שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עֶרְוַת הָאָרֶץ

were the seventeen years that he lived in Egypt, ‘the obscenity of the earth’?”

וַיַּעֲנֵהוּ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

The Alter Rebbe answered him:

כְּתִיב וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרוֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה

“It is written that ‘[Yaakov] sent Yehudah before him to Yosef, to show him (lehoros lefanav) the way to Goshen.’

וְאִיתָא בְמִדְרָשׁ — מוּבָא בְּרַשִׁ"י

The Midrash, as cited by Rashi, relates

אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה לְהַתְקִין לוֹ בֵּית תַּלְמוּד

that R. Nechemiah said, ‘[Yehudah’s task was] to prepare a House of Study for him,

שֶׁתְּהֵא שָׁם תּוֹרָה וְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים הוֹגִים בַּתּוֹרָה

so that the Torah would be [studied] there, and [his sons] would meditate upon its teachings.’ “

לְהוֹרוֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה

[The Alter Rebbe added: “This is implied by the above-quoted phrase,] lehoros lefanav Goshnah — ‘To show him the way to Goshen.’

אַז מעֶן לעֶרעֶנט תּוֹרָה וועֶרט מעֶן נעֶהנטעֶר צוּם אוֹיבּעֶרשׁטעֶן בָּרוּךְ הוּא

Through Torah study, one draws closer to G‑d.

אוּן אוֹיך אִין מִצְרַיִם אִיז געֶוועֶן וַיְחִי געֶלעֶבּט

In such circumstances, even in Egypt, there was life and vitality.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מַה שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִלְמוֹד בְּנִיתְּל, שָׁמַעְתִּי מֵאַאַמוּ"ר הַטַּעַם

I heard from my revered father, the Rebbe [Rashab], that the reason that one customarily refrains from studying [Torah] on nittel night

שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף חַיּוּת

is to refrain from adding vitality [to the kelipos].

פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"ר

Once my revered father, the Rebbe [Rashab], said:

דִי מַתְמִידִים וואָס דִי אַכט שָׁעָה אִיז זֵיי נוֹגֵעַ בְּנֶפֶשׁ, האָב אִיך נִיט האָלט

“I do not care for those scholars who are so [unduly] diligent that the loss of those eight hours3 touches their very souls.”

וְהוּא רַק עַד חֲצוֹת לַיְלָה

[We refrain from studying] only [from sunset] until midnight.

Text and Translation courtesy of Sichos in English