בְּסֵפֶר הַחֲקִירָה (דֶּרֶךְ אֱמוּנָה) לְהַצֶּמַח צֶדֶק הַנִּדְפָּס — חֲסֵרִים הַרְבֵּה הֲגָהוֹת

The published text of the Tzemach Tzedek’s Sefer HaChakirah, also called Derech Emunah, lacks many glosses.

הַצֶּמַח צֶדֶק חִבְּרוֹ בְּיַחַס עִם נְסִיעוֹתָיו לְפֶּטֶרְבּוּרג

The Tzemach Tzedek composed it in connection with his journeys to Petersburg,

שֶׁשָּׁם הָיָה צָרִיךְ לַעֲנוֹת עַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ

where he was required to reply to several questions on these themes.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

The Alter Rebbe declared:

אִידִישׁעֶ גַּשְׁמִיּוּת אִיז רוּחָנִיוּת

The material [concerns] of a Jew are [in truth] spiritual.

דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר גִיט אוּנז גַּשְׁמִיּוּת, מִיר זאָלן דעֶרפוּן מאַכעֶן רוּחָנִיּוּת

G‑d gives us material things in order that we transform them into spirituality.

אַמאָל אַז עֶס אִיז לְרֶגַע נִיט אַזוֹי

As for those times when this is briefly not the case [i.e., when G-d does not bestow bountiful material blessings],

דאַרפעֶן געֶבּעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשׁטעֶן אֲפִילוּ מִנְחַת עָנִי גִיט עֶר אַ פוּלעֶ

we must give Him even a poor man’s offering. In response, G‑d grants ample blessings.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּבִרְכַּת וְלַמַּלְשִׁינִים

[In Shemoneh Esreh], when reciting the blessing that begins VelaMalshinim,

"מַפְסִיקִים קְצָת בֵּין “וּתְמַגֵּר" לְתֵיבַת "וְתַכְנִיעַ

one should pause slightly between the words u'semager and vesachniya.

מַתְאִים לְהַכַּוָּנָה

This reflects the mystical intent

"אֲשֶׁר "תְּעַקֵר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר

that [the requests expressed by the first three verbs] — se’aker, u’seshaber, u’semager (“uproot, shatter, and crush”) —

הֵם נֶגֶד ג' קְלִיפּוֹת שֶׁצְּרִיכִים הַעֲבָרָה לְגַמְרֵי

relate to the three utterly impure kelipos, [i.e., the three irredeemable forces of evil] that must be eliminated entirely.

וְתַכְנִיעַ" — לְנֶגֶד קְלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁצְּרִיכָה הַכְנָעָה וְיֵשׁ בָּהּ בֵּרוּר"

By contrast, the verb vesachniya (“subdue”) relates to kelipas nogah, [the kelipah that houses a spark with a holy potential,] which must be humbled, but can be refined.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ

The haftarah [for Parshas Shmos] begins Haba’im yashresh Yaakov (Yeshayahu 27:6-13, 28:1-13,29:22-23).

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

יְצִיאַת מִצְרַיִם אִיז דעֶר אַרוֹיסגעֶהן פוּן מֵצָרִים וּגְבוּלִים

The [historical] Exodus from Egypt [foreshadows every individual’s personal] departure from limits and boundaries.

אוּן חֲסִידוּת אִיז אוֹיף אַרוֹיסגעֶהן פוּן דִי מֵצָרִים אוּן גְּבוּלִים פוּן וועֶלט

[Beyond this,] Chassidus [enables us] to free ourselves from the limits and boundaries of this [material] world.

עֶס אִיז פאַראַן אַ הֶפְרֵשׁ

There is a difference between these two [spiritual thrusts].

יְצִיאַת מִצְרַיִם אִיז אַ עִנְיָן פוּן שְׁבִירָה אוּן עֲזִיבָה

A [personal, spiritual] “exodus from Egypt” in its usual sense involves shattering [worldliness] and abandoning it.

דעֶרפאַר אִיז מעֶן אַוועֶק פוּן מִצְרַיִם

For this reason, the Jews left Egypt.

יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּת אִיז בֵּירוּר אוּן תִּקוּן

In contrast, undergoing a [personal, spiritual] “exodus from Egypt” in the chassidic sense involves refining (beirur) and rectifying (tikkun) —

יְצִיאָה פוּן מֵצָרִים אוּן גְּבוּלִים פוּן וועֶלט אָבּעֶר אִין וועֶלט

liberating oneself from the limits and boundaries of the world, while remaining in the world.

דאָס הֵייסט זַייעֶנדִיג אִין וועֶלט בּאַדאַרפעֶן זַיין אִין אַ יְצִיאָה פוּן מֵיצַר וּגְבוּל פוּן וועֶלט

In other words, while being involved in this world, one ought to constantly aspire to be outside its bounds.

אַראָפּנעֶהמעֶן דעֶם מֵיצָר וּגְבוּל

One must remove the confinements and restraints

אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם אֱמֶת, אַז וועֶלט אַלֵיין אִיז בֶּאֱמֶת גוּט

and perceive the truth — that the world itself is in fact good,

וַוייל דאָס אִיז דאָך רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ

for after all, this is what G‑d willed.

אִיז דאָס דוּרךְ עֲבוֹדָה פוּן חֲסִידוּת

And this perception may be attained through the spiritual labors prescribed by Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הִסְתַּלְקוּת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בִּכְפַר פְּיעֶנַא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמוֹת תקע"ג

[This date is the anniversary of] the passing of the Alter Rebbe in the village of Piena, on Motzaei Shabbos, Parshas Shmos, 5573 (1812).

וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּעִיר האַדִיץ

His resting place is in the township of Haditch.

אַאַזְמוּ"ר שָׁאַל אֶת הַצֶּמַח צֶדֶק

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once asked [his father,] the Tzemach Tzedek:

וואָס האָט דעֶר זֵיידעֶ געֶוואָלט מִיט דַרְכֵי הַחֲסִידוּת

“What did our zeide want to achieve with the ways of Chassidus

אוּן וואָס האָט עֶר געֶוואָלט מִיט חֲסִידוּת

and [what did our zeide want to achieve through the study of] Chassidus?”

וַיַּעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek answered:

דַּרְכֵי הַחֲסִידוּת אִיז, אַז אַלעֶ חֲסִידִים זאָלעֶן זַיין וִוי אֵיין מִשְׁפָּחָה עַל פִּי הַתּוֹרָה בְּאַהֲבָה

“[The goal of] the ways of Chassidus is that all chassidim should be like one family, [united] in love according to the Torah.

חֲסִידוּת אִיז חַיּוּת

Chassidus is vitality,

אַרַיינְטְראָגעֶן אַ חַיּוּת אוּן בּאַלַייכְטעֶן אַלץ, אוֹיך דעֶם לֹא טוֹב

bringing energy and light into everything, even into those things that are undesirable.

מעֶן זאָל וִויסעֶן פוּן דעֶם אֵייגעֶנעֶם רַע וִוי עֶר אִיז, אוֹיף מְתַקֵן זַיין עֶס

We should recognize our own evil as it is, so that we can correct it.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַכְרָזַת אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת

My revered father, the Rebbe [Rashab], once declared at a farbrengen:

אָט אַזוֹי וִוי הַנָחַת תְּפִילִּין בְּכָל יוֹם אִיז אַ מִצְוָה דְאוֹרַיְיתָא אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן

“Just as putting on tefillin every day is a Scriptural commandment incumbent on every Jew,

אָהן אַ חִלּוּק צִי אַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, צִי אַ אִישׁ פָּשׁוּט

regardless of whether he is a great Torah scholar or a simple person,

אַזוֹי אִיז אַ חוֹב גָּמוּר אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן

so too, it is an absolute obligation for every Jew

צוּ טראַכטעֶן יעֶדעֶן טאָג אַ האַלבּעֶ שָׁעָה וועֶגן דעֶם חִנּוּךְ פוּן קִינדעֶר

to dedicate half an hour every day to thinking about his children’s education,

אוּן טאָן אַלץ וואָס עֶס אִיז בְּכוֹחוֹ צוּ טאָן אוּן יֶתֶר מִכְּפִי כֹחוֹ

and to do everything in his power — and indeed, more than what is in his power —

זעֶהן פּוֹעֵל זַיין בַּיי דִי קִינדעֶר, אַז זֵיי זאָלעֶן געֶהן אִין דעֶם דֶּרֶך וואָס מעֶן אִיז זֵיי מַדְרִיךְ

to see to it that they follow the path in which they are being guided.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל מִי שָׂם פֶּה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהַנִּמְשָׁל יוּבָן

"כִּי יֵשׁ בְּחִינַת מַעֲלָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְכֵן יֵשׁ מַעֲלָה"

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

Listen to the voice recording for details.

בַּאֲנָחוֹת לְבָד לֹא נִוָּשֵׁעַ

Sighing alone will not bring us salvation.

הָאֲנָחָה הִיא רַק כַּפַּת הַמַּנְעוּל

Sighing is only a doorknob

לִפְתּוֹחַ אֶת הַלֵּב וְלִפְקוֹחַ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם

that unlocks the heart and opens the eyes so that one will not sit idly with folded arms.

רַק לְסַדֵּר עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אִישׁ אִישׁ בַּאֲשֶׁר יוּכַל לִפְעוֹל

Instead, one should plan one’s efforts and take action, every individual according to his abilities,

וְלַעֲשׂוֹת בְּתַעֲמוּלָה לְחִזּוּק הַתּוֹרָה הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה וּשְׁמִירַת הַמִּצְוֹת

toward the goal of buttressing and disseminating the study of Torah and the observance of its mitzvos:

זֶה בִּכְתָבוֹ וְזֶה בִּנְאוּמוֹ וְזֶה בְּכַסְפּוֹ

one person through writing, another one through public speaking, and another with his financial resources.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

(:כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א פָּגַע בְּנוֹשֵׂא דְּלָיִים מְלֵאִים מַיִם. וַיֹאמַר)

(The Rebbe [Rayatz]once met a watercarrier with buckets full of water and said:)

אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָגט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב

“When one encounters water, [he should quote the Baal Shem Tov, as follows]:

אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָל מעֶן זאָגעֶן

‘When one encounters water, he should say

אַז דעֶר בַּעַל שֵׁם זאָגט, אַז דאָס אִיז אַ סִימָן בְּרָכָה

[in the name of] the Baal Shem Tov: When one encounters water, this is a sign of blessing.’ “

Text and Translation courtesy of Sichos in English