חָסִיד אֶחָד אוֹ תַּלְמִיד אֶחָד

A single chassid or student,

כַּאֲשֶׁר נוֹתֵן לִבּוֹ דַּעְתּוֹ וְנַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה וְחִזּוּקָהּ

who devotes his entire heart, mind and soul to study Torah and bolster its observance,

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּעִיר גְּדוֹלָה בְּכָל עִנְיָנֵי הָעִיר

can bring succor to a large city, with all its concerns.

וְהוּא בְּדֶרֶךְ מִלְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע בִּזְכוּת אֲבוֹת הָעוֹלָם

[His endeavors succeed] in a manner that transcends the limitations of nature, in the merit of the fathers of the world [i.e., our Rebbeim].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַזְמוּ"ר אָמַר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said:

אַ אִידִישׁעֶר קרעֶכץ וואָס קוּמט חַס וְשָׁלוֹם בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט גַּשְׁמִי

“Even when the sigh of a Jew is occasioned by an unfavorable material circumstance (Heaven forbid),

אִיז אוֹיך אַ תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה

this too is a significant act of teshuvah.

בִּפְרַט אַ קְרעֶכץ בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט רוּחָנִי

All the more so, a sigh due to an unfavorable spiritual situation

אִיז אַוַדאַי אוּן אַוַדאַי אַ תְּשׁוּבָה מַעַלַיְתָא

is most certainly a lofty level of teshuvah.

דעֶר קְרעֶכץ שְׁלעֶפּט אַרוֹיס פוּן עוֹמֶק רַע

It drags one out of the depths of evil,

אוּן שְׁטעֶלט אַנִידעֶר אִין אַ מַעֲמָד טוֹב

and sets him up in a good place.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן כּוֹתֵב בְּסִדּוּרוֹ

The Alter Rebbe writes in his Siddur

נָכוֹן לוֹמַר קוֹדֶם הַתְּפִלָּה הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

that it is appropriate to say before [the morning] prayers: “I hereby undertake to fulfill the commandment, ‘Love your fellowman as yourself.’ “

זֹאת אוֹמֶרֶת

This implies

אֲשֶׁר מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא שַׁעַר הַכְּנִיסָה

that fulfilling the mitzvah of ahavas Yisrael is the gateway

אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בּוֹ יָכוֹל הָאָדָם לָבוֹא לַעֲמוֹד לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל

through which a person is enabled to enter and stand before G‑d in prayer,

בִּזְכוּתָהּ תְּקוּבָּל תְּפִלַּת הַמִּתְפַּלֵּל

and in the merit of [this mitzvah] one’s prayers are accepted.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְסִירוּת נֶפֶשׁ הָרְאוּיָה לִבְנֵי תּוֹרָה

The [extent of the] self-sacrifice appropriate for Torah scholars

הוּא כִּדְרָשַׁת רַזַ"ל

is indicated by our Sages’ interpretation of the phrase,

אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל

“If a man dies in a tent.”

לְהָמִית אֶת כָּל הַתַּעֲנוּגִים בְּעִנְיָנֵי עוֹלָם

The Sages taught that [if one seeks to dedicate himself to the tents of Torah,] he must kill [i.e., eradicate] the desire for all worldly pleasures.

כִּי אֲפִילוּ דְּבָרִים קַלֵּי הָעֶרֶךְ בְּתַעֲנוּגֵי עוֹלָם

For even insignificant worldly pleasures

מוֹנְעִים הֵמָּה מִלִּהְיוֹת מָסוּר וְנָתוּן בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה

prevent one from being utterly devoted to the tents of Torah study.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַעֲבָרַת הַפַּרְשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם - פָּסוּק פָּסוּק

The review of the weekly Torah reading — twice in the original, in the Holy Tongue, and once in its Aramaic translation — should be done verse by verse.

וְקוֹרִין גַּם הַהַפְטָרָה

The haftarah should also be read [after this review].

אוֹ שְׁתֵּי הַהַפְטָרוֹת אִם הוּא שַׁבָּת ראֹשׁ חֹדֶשׁ

If there are two haftaros — such as on Shabbos Rosh Chodesh,

אוֹ פַּרְשִׁיּוֹת מְחוּבָּרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה

or when two parshiyos are combined, or the like — both should be read.

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

An answer that the Alter Rebbe gave

לְאַבְרֵךְ עִלּוּי מְצוּיָּן וּבַעַל כִּשָּׁרוֹן מְפוּרְסָם

to a brilliant young man who was well known for his outstanding natural gifts,

כְּשֶׁנִּכְנַס לִיחִידוּת שֶׁלּוֹ הָרִאשׁוֹנָה — בִּשְׁנַת תּקנ"ה בְּלִיאָזְנאָ

during the latter’s first yechidus in 5555 (1795) in Liozna:

רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת זַיינעֶן הֲפָכִים בְּעֶצֶם מַהוּתָם

“Spirituality and physicality are intrinsically opposites.

דאָס וואָס עֶס אִיז אַ מַעֲלָה אִין גַּשְׁמִיּוּת, אִיז אַ חִסָּרוֹן אִין רוּחָנִיּוּת

A material virtue is a spiritual disadvantage.

אִין גַּשְׁמִיּוּת אִיז אַ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ דעֶר גרעֶסטעֶר בַּעַל מַעֲלָה

“Materially, one who is ‘satisfied with his lot’ is the loftiest of men,

אוּן דוּרךְ עֲבוֹדָה וועֶט אַזאַ אֵיינעֶר צוּקוּמעֶן צוּ דִי העֶכסטֶע מַדְרֵגוֹת

and his Divine service will lead him to the highest rungs.

אִין רוּחָנִיּוּת אָבּעֶר אִיז אַ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ דעֶר גרעֶסטעֶר חִסָּרוֹן

Spiritually, by contrast, being ‘satisfied with one’s lot’ is the greatest failing.

אוּן עֶר וועֶרט, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, אַ יוֹרֵד וְנוֹפֵל

It causes one to decline and fall [spiritually], Heaven forbid.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

עֲבוֹדַת הָאָדָם עַל פִּי תּוֹרַת הַחֲסִידוּת

According to the teachings of Chassidus, Divine service entails

לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִרְאוֹת עִנְיַן הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

training oneself to perceive G‑d’s hashgachah peratis —

אֵיךְ כִּי בְטוּבוֹ יִתְבָּרֵךְ מְחַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם וְהַנִּבְרָאִים בְּכָל רֶגַע בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית

how, in His goodness, He continually renews the world and all its created beings with His particular providence,

אֲשֶׁר זֶה אַךְ זֶה הוּא מְצִיאוּת הַנִּבְרָאִים חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם

and how this alone constitutes the continued life and existence of all created beings.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַצֶּמַח צֶדֶק בְּסַפְּרוֹ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר מְאוֹרָע מֵחַיָּיו

After the Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], about an incident that once happened to him,

סִיֵּים

he concluded:

מִיט דעֶם וואָס מעֶן העֶלפט אַ אִידעֶן אִין פַּרְנָסָה,

“When one helps a Jew make a living,

אֲפִילוּ פאַרדִינעֶן זִיבּעֶצִיג קאָפִּיקעֶס (מַטְבֵּעַ קְטַנָּה בְּרוּסְיָא) אִין אַ קעֶלבּעֶל

even to earn a mere seventy kopkes when he’s selling a calf,

אִיז אַלעֶ שַׁעֲרֵי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים זַיינעֶן פאַר אִיהם אָפעֶן

the gates of all of the heavenly palaces are open for him.”

כַּעֲבוֹר כַּמָּה שָׁנִים סִפֵּר אַאַזְמוּ"ר כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְאַאַמוּ"ר

Several years later, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], told this whole story to my revered father, the Rebbe [Rashab],

וְהוֹסִיף

and added:

מ'בּאַדאַרף אֲפִילוּ וִויסעֶן דִי וועֶג צוּ דִי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים

“Though ideally one should know the path to the heavenly palaces,

נאָר דאָס מאַכט נִיט אוֹיס

this is not crucial.

עֶס דאַרף זַיין דעֶר עִקָּר

What is of fundamental importance

העֶלפעֶן בְּלֵבָב שָׁלֵם מִיט אַ געֶפִיל

is to help another person wholeheartedly and with warmth —

האָבּעֶן אַ געֶשׁמאַק אִין אַ אִידעֶן טאָן אַ טוֹבָה

to take pleasure in doing a fellow Jew a favor.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּתִיב וּבֵרַכֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה

It is written: “G‑d, your L‑rd, will bless you in all that you do.”

הָאָדָם עָלָיו רַק לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְפַרְנָסָתוֹ

A person only needs to make a vessel for his livelihood,

וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אֲשֶׁר הַכְּלִי יִהְיֶה טָהוֹר מִכָּל סִיג וּפְסוֹלֶת דְּאוֹנָאָה כו

and should make every effort that it be pure of any trace of deception, etc.,

הַיְינוּ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה

so that in every respect it accords with the laws of the Torah.

אֲשֶׁר אָז הוּא כְּלִי רָאוּי לַבְּרָכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁנַיִם

It will then be a fit receptor for sublime blessings in two ways:

פַּרְנָסָה בְּרֶיוַח

his livelihood will be ample,

וַאֲשֶׁר הַפַּרְנָסָה תֵּלֵךְ לַמָּקוֹם הָרָאוּי

and it will be directed toward the proper place.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com