מִשִּׂיחוֹת אַאַזְמוּ"ר — אֱלוּל תּרל"ה

From a talk of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], in Elul, 5635 (1875):

ג' יָמִים קוֹדֶם הַשַׁבָּת הוּא הֲכָנָה לְשַׁבָּת

The three days preceding Shabbos are a preparation for Shabbos.

אוֹיף שַׁבָּת זאָגט עֶר אִין זֹהַר דְּמִינֵּיהּ מִתְבָּרְכִין כּוּלְהוּ יוֹמִין

With regard to Shabbos, the Zohar states: “All of the days are blessed from it.”

כּוּלְהוּ יוֹמִין אִיז כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ

“All of the days” refers to the six weekdays,

וואָס אוֹיף דעֶם האָט דעֶר אוֹיבּעֶרשְׁטעֶר געֶגעֶבּעֶן אַ בְּרָכָה כְּלָלִית

for which G‑d granted a comprehensive blessing:

וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה

“And G‑d your L‑rd will bless you in all that you do.”

אִיז דִי בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת מִלְּפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו

The blessing of Shabbos extends to the days that precede it and follow it.

דִי הֲכָנָה צוּ שַׁבָּת אִיז מִיּוֹם ד

The preparations for Shabbos begin on Wednesday,

אוּן דעֶר אָנְזאָג אִיז דעֶר קְלֵיינעֶר לְכוּ נְרַנְנָה, וואָס אִיז ג' פְּסוּקִים

and are heralded by the brief Lechu neranenah, the three verses [recited at the end of Wednesday’s Song of the Day].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִתַּקָנוֹת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א

One of the practices instituted by the Rebbe [Rayatz]

לֵאמֹר בְּכָל בֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה

is the recitation of the daily portion of Tehillim every morning after davenen,

וְגַם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים

including Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur.

תְּהִלִּים כְּפִי שֶׁנֶּחֱלַק לִימֵי הַחֹדֶשׁ

following the division of its 150 psalms according to the days of the month —

וְאַחַר אֲמִירָה בַּעֲשָׂרָה — קַדִּישׁ יָתוֹם

When this portion is recited with a minyan, it is followed by a Mourners’ Kaddish.

בְּחֹדֶשׁ שֶׁל כט יוֹם אוֹמְרִים בְּיוֹם כט הַשִּׁעוּר דִּשְׁנֵי הַיָּמִים

In a month of 29 days, the portions for both the 29th and the 30th days should be recited on the 29th day.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מעֶן זאָל זִיך אוֹיסלעֶרנעֶן מִשְׁנָיוֹת בְּעַל-פֶּה

Everyone should study mishnayos by heart,

כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרֵיהּ דִילֵיהּ

according to his ability,

אוּן געֶהן אִין גאַס אוּן חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת

repeating them while walking in the street.

דעֶרמִיט וועֶט מעֶן זוֹכֶה זַיין צוּ מְקַבֵּל זַיין פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ

Through this, we will merit to greet Mashiach.

חֲסִידִים דאַרפעֶן לעֶרנעֶן חֲסִידוּת

Chassidim must study Chassidus.

סְתַּם חֲסִידִים — יוֹם שֵׁנִי, יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם הַשַּׁבָּת

Chassidim in general should do so on Monday, Thursday, and Shabbos.

תְּמִימִים — שָׁעָה אַחַת בְּכָל יוֹם

Temimim should do so for an hour every day.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַדְפָּסַת סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים — תַּנְיָא — בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

The first printing of Sefer Shel Beinonim — Tanya

נִגְמְרָה יוֹם ג' כ' כִּסְלֵו תקנ"ז בִּסְלאַוִויטאַ

was completed on Tuesday, 20 Kislev, 5557 (1796), in Slavita.

וְכוֹלֵל: חֵלֶק רִאשׁוֹן — סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים, חֵלֶק שֵׁנִי — חִנּוּךְ קָטָן וְשַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה

It comprised: Part I — Sefer shel Beinonim,and Part II — Chinuch Katan and Shaar HaYichud VehaEmunah.

אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה — מַהֲדוּרָא קַמָּא — נִדְפְּסָה לָרִאשׁוֹנָה: זאָלקוִוי תקנ"ט

The first edition of Iggeres HaTeshuvah was originally printed in Zholkva in 5559 (1799).

מַהֲדוּרָא בַּתְרָא — נִדְפְּסָה לָרִאשׁוֹנָה: שׁקלאָוו תּקס"ו

The second edition was first printed in Shklovin 5566 (1806).

אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ — בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה — שׁקלאָוו תּקע"ד

Iggeres HaKodesh was first printed in Shklovin 5574 (1814).

תּוֹצָאָה מְתוּקֶּנֶת שֶׁל כָּל ד' הַחֲלָקִים — וִוילנאָ ראָם תּר"ס

The revised edition including all four parts was printed in Vilna at the Romm press in 5660 (1900),

וְחָזְרָה וְנִדְפְּסָה כַּמָּה פְּעָמִים

and has since been reprinted numerous times.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: חֲזוֹן עוֹבַדְיָ

The haftarah [for Parshas Vayishlach] begins Chazon Ovadiah (Ovadiah 1:1-21).

אֵין אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וְצִדְקָתְךָ

[Whenever Yud-Tes Kislev falls on Shabbos], the passage beginning Av HaRachamim is omitted [after the Torah Reading] and, [in the Afternoon Service,] the passage beginning Tzidkas'cha is omitted.

אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִתְעַטֵּף בְּטַלִּית לְמִנְחָה אוֹ לְמַעֲרִיב

The sheliach tzibbur should not wear a tallis for the Afternoon or Evening Services.

לֹא בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְלֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה

[This applies throughout the year, including] Shabbosos, the festivals, and Rosh HaShanah.

הִלּוּלָא שֶׁל הָרַב הַמַּגִּיד — מִמֶּעזרִיטשׁ — ג' וַיֵּשֶׁב תקל"ג, וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּאַנאָפּאָלִי

[Yud-Tes Kislev] is the yahrzeit of the Maggid of Mezritch, [who passed away] on Tuesday of the week in which Parshas Vayeishev is read, 5533 (1772). His resting place is in Hanipoli.

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן יָצָא לְחֵרוּת מִמַּאֲסָרוֹ הָרִאשׁוֹן — יט כִּסְלֵו, ג' וַיֵּשֶׁב, תקנ"ט, לִפְנוֹת עֶרֶב

The Alter Rebbe was liberated from his first imprisonment on Yud-Tes Kislev, on Tuesday of the week in which Parshas Vayeishev is read, 5559 (1798), before dusk.

מִמִּכְתַּב רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

From a letter of the Alter Rebbe:

בְּרַם כְּגוֹן דָּא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ

This fact must be made known:

כִּי יוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה ד' לָנוּ יוֹם יט כִּסְלֵו, יוֹם ג' שֶׁהוּכְפָּל בּוֹ כִּי טוֹב

[On] the day that G‑d made for us, Yud-Tes Kislev — [which in the year 5559 fell on a] Tuesday, the day concerning which the phrase “it was good” was repeated,

יוֹם הִלּוּלָא רַבָּא שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן

and which is the yahrzeit of our holy teacher (the Maggid), whose soul is in Eden —

וּכְשֶׁקָרִיתִי בְּסֵפֶר תְּהִלִּים בְּפָּסוּק פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי, קוֹדֶם שֶׁהִתְחַלְתִּי פָּסוּק שֶׁלְּאַחֲרָיו

when I read the verse in the Book of Tehillim, “He redeemed my soul in peace,” and before I began the next verse,

יָצָאתִי בְּשָׁלוֹם מֵד' שָׁלוֹם

I emerged in peace [thanks to] the G‑d of peace.

יוֹם הִתְוַעֲדוּת וְקַבָּלַת הַחְלָטוֹת טוֹבוֹת

This is a day for farbrengens, and for making positive resolutions

בִּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה הַנִּגְלֵית וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים בָּרַבִּים

to set fixed times for public Torah study, both in nigleh and Chassidus,

וְחִזּוּק דַּרְכֵי הַחֲסִידִים בְּאַהֲבַת רֵעִים

and for strengthening the paths of chassidic conduct with brotherly love.

נוֹהֲגִים לְסַדֵּר חֲלוּקַת הַשַׁ"ס

It is customary [on this day] to apportion the tractates of the Talmud [to be studied by the members of the local chassidic brotherhood]

וְעַל פִּי הַסֵּדֶר הַמְּבוֹאָר בְּאִגֶּרֶת הַקּוֹדֶשׁ, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ

according to the pattern described in Tanya — Iggeres HaKodesh, in the epistle beginning Hocheiach Tochiach.

בְּליוּבּאַוִויטשׁ...

ממכתב אאמו"ר

From a letter by my father:*

… יט כסלו … החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו

The 19th of Kislev...the festival on which "He redeemed our soul in peace," and our soul's illumination and vitality were given to us,

היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח

this day is Rosh Hashana for Chassidus

אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקלל"הה נ"ע זי"ע

bequeathed us by our sacred forebears,

והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל

identical with the teachings of the Baal Shem Tov.

זה היום תחלת מעשיך

"This day is the beginning of Your works,"

שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ

the fulfillment of the true intention behind the creation of man on earth,

להמשיך גילוי אור פנימיות תורתינו הקדושה

which is to call forth revelation of the light of the inward part of our holy Torah.

אשר נמשך ביום הזה בבחי' המשכה כללית על כללות השנה

On this day, that light is called forth, in a general way, for the entire year.

ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחי' חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו

It is our duty, on this day, to awaken our hearts with an innermost, elemental desire and will, in the very core of our heart,

שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו ית

that G‑d illuminate our souls with the light of His Inner Torah.

ממעמקים קראתיך ה

"From the depths I called to You, O G‑d,"

להמשיך בחי' עומק ופנימיות תורת ה' ומצות ה

to elicit the depth and inwardness of G‑d's Torah and G‑d's mitzvot

מבחי' פנימיות ועצמות אוא"ס ב"ה

from the inwardness and essence of the Infinite (May He be blessed),

שיאיר בפנימיות נפשנו

to illuminate the inwardness of our souls.

אשר כל עצמותינו (ר"ל כל מציאותינו, העצם וההתפשטות כו') יהיו אליו ית' לבד

That all our being (meaning our total existence, the essence and the extensions) be devoted to Him alone,

לגרש מאתנו כל מדת רעה ומגונה מהמדות הטבעיות

to banish from within us any of the natural traits that are evil and unworthy.

כ"א כל עשיותינו וענינינו (הן בעבודה היינו תפלה ותומ"צ [ותורה ומצות]

Instead, all our works and affairs (our Avoda, meaning - davening and Torah and mitzvot,

(והן בעניני עולם המוכרחים לקיום הגוף

and our worldly undertakings necessary for the maintenance of the body),

יהיו בכוונה אמיתית לשם שמים אשר חפץ ה' כו

be with sincere intention for the sake of Heaven, as G‑d wishes.

והי"ת אב הרחמים ירחם עלינו וינחנו בדרך הטובה והישרה ישר יחזו פנימו

May G‑d the Merciful Father have compassion upon us and lead us along the good and righteous path and may we "see His face in uprightness. Tehillim 11:7.

Text and Translation courtesy of Kehot Hayom Yom edition

This episode presents an overview and some history of the Hayom Yom, how it came to be and what role it plays in the life a Lubavitcher Chossid.

Presented in honor of the beginning of a new cycle of studying the daily Hayom Yom on Yud Tes Kislev, the beginning of the Chassidic calendar.

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

In the Afternoon Service, Tachanun is not recited.

הַצֶּמַח צֶדֶק כּוֹתֵב

The Tzemach Tzedek writes:

אַהֲבָה דִבְחִינַת וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי

The love [of G‑d at the level] indicated by the verse, “Beside You, I desire nothing,”

(הַיְינוּ)

is such

שֶׁלֹּא לַחְפּוֹץ שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ יִתְבָּרֵךְ

that one desires nothing other than G‑d Himself.

וְלֹא אֲפִילוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ

One does not even desire “heaven” or “earth,”

שֶׁהֵם גַּן עֵדֶן עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן

which allude here to the Higher Gan Eden and the Lower Gan Eden,

כִּי רַק בְּיוּ"ד נִבְרָא כו

for they were created only through the letter yud.

אֶלָּא תִּהְיֶה הָאַהֲבָה רַק לוֹ יִתְבָּרֵךְ לְבַד

Rather, one’s love is directed solely to G‑d,

דְהַיְינוּ לִמְהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ מַמָּשׁ

to His very Essence.

וְכַךְ הָיָה נִשְׁמָע הַלָּשׁוֹן מִמּוֹרִי וְרַבִּי נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן, רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

And indeed, these were the words that used to be heard from our mentor and master (the Alter Rebbe),

בִּדְבֵקוּתוֹ

when he entered a state of dveikus,

שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן

he would say the following:

אִיך וִויל זעֶ גאָר נִיסט

“I desire nothing.

אִיך וִויל נִיט דַיין גַּן עֵדֶן

I don’t want Your Gan Eden.

אִיך וִויל נִיט דַיין עוֹלָם הַבָּא כו

I don’t want Your World to Come….

אִיךְ וִויל מעֶר נִיט אַז דִיךְ אַלֵיין

I want nothing but You alone.”

גוּט יוֹם טוֹב

Gut Yom-Tov!

לְשָׁנָה טוֹבָה בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת וְדַרְכֵי הַחֲסִידוּת תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּ

May you be inscribed and sealed for a good year in the study of Chassidus and the paths of Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com