Day 37 of the Omer

פַּעַם אַחַת הִתְוַעֲדוּ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים — בִּשְׁנַת תּקמ"ד-ז

Once, at some time in the years 5544-5547 (1784-1787), a group of early chassidim who were farbrengen together

וְתוֹכֶן שִׂיחָתָם הָיָה

spoke of

דעֶר רֶבִּי — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — האָט אוֹיפגעֶטאָן וואָס מעֶן אִיז נִיט עֶלעֶנט

how their Rebbe, the Alter Rebbe, had done away with solitude.

אַמאָל, אִיז דעֶר רֶבִּי — דעֶר רָאשׁ מְתִיבְתָּא אוּן גָּאוֹן — געֶוועֶן עֶלעֶנט

In previous eras, a Rebbe — a rosh yeshivah or a gaon — was alone,

אוּן דִי תַּלְמִידִים זַיינעֶן געֶוועֶן עֶלעֶנט

and his disciples were alone.

דעֶר דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת וואָס דעֶר רֶבִּי האָט מְיַיסֵּד געֶוועֶן

The path of Chassidus blazed by the Alter Rebbe

אִיז דעֶר גְרוֹיסעֶר גֶ-טלִיכעֶר אוֹיפְטוּ

brought about an awesome G‑dly innovation:

וואָס דעֶר רֶבִּי אִיז נִיט עֶלעֶנט אוּן חֲסִידִים זַיינעֶן נִיט עֶלעֶנט

the Rebbe is not alone and the chassidim are not alone.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 36 of the Omer

עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לָדַעַת

Every individual should know

כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית

that G‑d, with His precisely-focused Providence,

נוֹתֵן לְכָל אָדָם הָאֶפְשָׁרוּת

grants everyone the opportunity

לְהָבִיא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן יִתְבָּרֵךְ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל

to bring His sublime Will from the potential to the actual,

בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת

by observing the mitzvos

וּבְחִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה

and by fortifying Jewish practice and [the study of] our holy Torah

בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא

at all times and places.

וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בַּעֲבוֹדָתוֹ

The matter depends only on one’s efforts.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 35 of the Omer

נִיטָא בַּא וועֶמעֶן אִיבּעֶרנעֶמעֶן זִיך.

We have no one to pamper us:

מעֶן בּעֶדאַרף האָרעֶוועֶן

we must labor.

מִיט סַבְלָנוּת אוּן קִרוּב הַדַּעַת קעֶן מעֶן, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, אַלס דוּרכזעֶצעֶן

With patience and brotherly understanding we can — with G‑d’s help — overcome all obstacles.

מִיט בִּטּוּל הַזּוּלַת וְהַגְבָּהַת עַצְמוֹ וועֶרט מעֶן חָלִילָה אַלץ אָן

By belittling another and exalting oneself, one loses everything, Heaven forbid.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 34 of the Omer

חֲסִידוּת אִיז אַ גֶ-טלִיכעֶר פאַרשׁטאַנד

Chassidus is a G‑dly understanding —

דעֶר פאַרשׁטאַנד וואָס ווַייזְט דעֶם מעֶנטשְׁן וִוי קלֵיין עֶר אִיז

a perspective that shows a person how humble is his station

אוּן וִוי גרוֹיס עֶר קעֶן זִיך דעֶרהוֹיבְּן

and, [simultaneously,] to what heights he can elevate himself.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 33 of the Omer

אֵצֶל אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הָיָה לג בָּעוֹמֶר מִיָּמִים טוֹבִים הַמְצוּיָּנִים

For the Mitteler Rebbe, Lag BaOmer was one of the outstanding festivals.

מעֶן פלעֶגט אַרוֹיסגעֶהן אוֹיפְ'ן פעֶלד

He would go out to the fields [together with the chassidim].

עֶר פלעֶגט זִיךְ נִיט וואַשׁעֶן

He would not partake of bread,

אָבּעֶר נעֶהמעֶן מַשְׁקֶה

but would say LeChayim over mashke (liquor),

וואָס מִצַּד הַבְּרִיאוּת האָט עֶר עֶס נִיט געֶטאָרט

even though this was forbidden to him for health reasons.

מעֶן האָט דעֶמאָלט געֶזעֶהן אַ סַך מוֹפְתִים

[The chassidim present] would witness many miracles,

דאָס רוֹב מוֹפְתִים אִיז געֶוועֶן בְּנוֹגֵעַ קִינדעֶר

most of which were blessings for couples who wanted to have children.

אוּן אַ גאַנץ יאָהר האָט מעֶן געֶוואַרט אוֹיף לג בָּעוֹמֶר

People would wait the entire year for Lag BaOmer.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 32 of the Omer

אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ

[When the eve of Lag BaOmer falls on Shabbos,] the passage beginning Tzidkas’cha is omitted in the Afternoon Service.

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים בַּבּוֹקֶר — קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

In the Shema that some people recite in the morning before the Morning Service

כְּדֵי לָצֵאת חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ

in order to fulfill their obligation to recite the Shema at the proper time,

גַּם כֵּן כּוֹפְלִים ג' הַתֵּיבוֹת

the [last] three words are repeated — [as is also done when reciting the Shema in the course of the Morning Service, if one is praying without a minyan] —

"וּמְסַיְּמִים בְּתֵיבַת “אֱמֶת

and the word emes is added.

בִּקְרִיאַת שְׁמַע דִּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם וְשִׁמּוּשָׁא רַבָּה אֵין כּוֹפְלִים

When one recites the Shema while wearing tefillin whose parshiyos are arranged according to the view of Rabbeinu Tam or of Shimusha Rabba, these three words are not repeated,

"אֲבָל אוֹמְרִים “אֱמֶת

but the word emes is added.

ל"ג בָּעוֹמֶר שְׁנַת תּר"ד — לְעֶרֶךְ

On Lag BaOmer, around the year 5604 (1844),

סִפֵּר הַצֶּמַח צֶדֶק תּוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

the Tzemach Tzedek relayed the following teaching of the Baal Shem Tov.

עֶס שְׁטעֶהט כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר ה' צְבָאוֹת

“It is written, ‘For you shall be a cherished land, declares the G‑d of Hosts.’

אָט אַזוֹי וִוי דִי גרעֶסטעֶ חֲכָמִים וועֶלעֶן אֵייבִּיג נִיט דעֶרגֵיין דִי גְרוֹיסעֶ, טִבְעִיּוּת'דִיגעֶ אוֹצָרוֹת

Just as the wisest minds will never be able to grasp the vast natural treasures

וועֶלכעֶ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ האָט טוֹבֵעַ געֶוועֶן בָּאָרֶץ

that G‑d has hidden in the earth,

אַז הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר

to grasp that ‘everything came from dust,’

אָט אַזוֹי קעֶן קֵיינעֶר נִיט דעֶרְגֵיין דִי גְרוֹיסעֶ אוֹצָרוֹת וואָס לִיגעֶן אִין אִידעֶן

so, too, no one can appreciate the treasures that lie hidden within Jews,

וואָס זֵיי זַיינעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶנס בָּרוּךְ הוּא אֶרֶץ חֵפֶץ

who are G‑d’s cherished land.”

וְסִיֵּם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

The Baal Shem Tov concluded:

אִיך וִויל מאַכעֶן פוּן אִידעֶן

“I want to bring Jews to the point

אַז זֵיי זאָלעֶן געֶבּעֶן דעֶם יְבוּל, וואָס דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶנס בָּרוּךְ הוּא אַ אֶרֶץ חֵפֶץ קעֶן געֶבּעֶן.

that they will yield the kind of harvest that G‑d’s ‘cherished land’ can yield.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 31 of the Omer

אַאַמוּ"ר כְּשֶׁהָיָה נוֹטֵל צִפָּרְנָיו, הָיָה מְעָרֵב עִמָּהֶם קֵיסָם, קוֹדֶם הַשְּׂרֵיפָה

When my revered father, the Rebbe [Rashab], would cut his nails, he would put a sliver of wood together with the clippings before burning them.

אַאַזְמוּ"ר אָמַר לְהֶחָסִיד ר' אֵלִיָּהוּ אַבּעֶלעֶר

R. Elye Abeler, was a chassid of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash].

אִישׁ פָּשׁוּט מִצַּד כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וִידִיעוֹתָיו

[he was] a simple man of scant learning,

כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו לִיחִידוּת

Once, when he entered his study for yechidus, my grandfather said:

אֵלִיָּ' אִיךְ בִּין דִיר מְקַנֵּא

“Elye, I envy you.

פאָהרסְט אוֹיף מעֶרק

You travel to regional fairs and markets

זעֶהסט אַ סַך מעֶנשׁעֶן

and you meet many people.

אִיז וועֶן אִינמִיטעֶן עֵסֶק רעֶדְט מעֶן זִיךְ מִיט יעֶנעֶם פאַנאַנדעֶר אִין אַ אִידִישׁעֶן וואָרט אַ עֵין יַעֲקֹב וואָרט

When you’re in the midst of your transactions and you get to talk with someone about a Torah thought or a saying from Ein Yaakov,

אוּן מְ'אִיז מְעוֹרֵר אוֹיף לעֶרנעֶן נִגְלָה אוּן חֲסִידוּת

and you inspire them to study nigleh and Chassidus,

פוּן דעֶם וועֶרט אַ שִׂמְחָה לְמַעְלָה

great joy is generated Above.

אוּן דִי מעֶקְלעֶרַיי צאָהלט דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר אָפּ בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי

G‑d pays up the commission for this with blessings of children, health, and livelihood.

אוּן וואָס גְרעֶסעֶר דעֶר מאַרק מעֶהר אַרבּעֶט, אִיז גְרעֶסעֶר דִי פַּרְנָסָה

And the bigger the market, the more work, and the more livelihood.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 30 of the Omer

בִּימֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָיָה שָׁגוּר בְּפִי הַחֲסִידִים הַפִּתְגָם

In the Alter Rebbe’s time, there was a saying common among his chassidim:

דעֶר שְׁטִיקעֶל בְּרוֹיט וואָס אִיךְ האָבּ

“The piece of bread that I have

אִיז עֶר דַיינעֶר ווִי מַיינעֶר

is yours just as much as it is mine.”

וְהָיוּ מַקְדִּימִים מִלַּת “דַיינעֶר" — דַיינעֶר ווִי מַיינעֶר

And they would say “yours” before “mine.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com