הַעֲבָרַת הַפַּרְשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם - פָּסוּק פָּסוּק

The review of the weekly Torah reading — twice in the original, in the Holy Tongue, and once in its Aramaic translation — should be done verse by verse.

וְקוֹרִין גַּם הַהַפְטָרָה

The haftarah should also be read [after this review].

אוֹ שְׁתֵּי הַהַפְטָרוֹת אִם הוּא שַׁבָּת ראֹשׁ חֹדֶשׁ

If there are two haftaros — such as on Shabbos Rosh Chodesh,

אוֹ פַּרְשִׁיּוֹת מְחוּבָּרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה

or when two parshiyos are combined, or the like — both should be read.

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

An answer that the Alter Rebbe gave

לְאַבְרֵךְ עִלּוּי מְצוּיָּן וּבַעַל כִּשָּׁרוֹן מְפוּרְסָם

to a brilliant young man who was well known for his outstanding natural gifts,

כְּשֶׁנִּכְנַס לִיחִידוּת שֶׁלּוֹ הָרִאשׁוֹנָה — בִּשְׁנַת תּקנ"ה בְּלִיאָזְנאָ

during the latter’s first yechidus in 5555 (1795) in Liozna:

רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת זַיינעֶן הֲפָכִים בְּעֶצֶם מַהוּתָם

“Spirituality and physicality are intrinsically opposites.

דאָס וואָס עֶס אִיז אַ מַעֲלָה אִין גַּשְׁמִיּוּת, אִיז אַ חִסָּרוֹן אִין רוּחָנִיּוּת

A material virtue is a spiritual disadvantage.

אִין גַּשְׁמִיּוּת אִיז אַ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ דעֶר גרעֶסטעֶר בַּעַל מַעֲלָה

“Materially, one who is ‘satisfied with his lot’ is the loftiest of men,

אוּן דוּרךְ עֲבוֹדָה וועֶט אַזאַ אֵיינעֶר צוּקוּמעֶן צוּ דִי העֶכסטֶע מַדְרֵגוֹת

and his Divine service will lead him to the highest rungs.

אִין רוּחָנִיּוּת אָבּעֶר אִיז אַ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ דעֶר גרעֶסטעֶר חִסָּרוֹן

Spiritually, by contrast, being ‘satisfied with one’s lot’ is the greatest failing.

אוּן עֶר וועֶרט, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, אַ יוֹרֵד וְנוֹפֵל

It causes one to decline and fall [spiritually], Heaven forbid.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

עֲבוֹדַת הָאָדָם עַל פִּי תּוֹרַת הַחֲסִידוּת

According to the teachings of Chassidus, Divine service entails

לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִרְאוֹת עִנְיַן הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

training oneself to perceive G‑d’s hashgachah peratis —

אֵיךְ כִּי בְטוּבוֹ יִתְבָּרֵךְ מְחַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם וְהַנִּבְרָאִים בְּכָל רֶגַע בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית

how, in His goodness, He continually renews the world and all its created beings with His particular providence,

אֲשֶׁר זֶה אַךְ זֶה הוּא מְצִיאוּת הַנִּבְרָאִים חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם

and how this alone constitutes the continued life and existence of all created beings.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַצֶּמַח צֶדֶק בְּסַפְּרוֹ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר מְאוֹרָע מֵחַיָּיו

After the Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], about an incident that once happened to him,

סִיֵּים

he concluded:

מִיט דעֶם וואָס מעֶן העֶלפט אַ אִידעֶן אִין פַּרְנָסָה,

“When one helps a Jew make a living,

אֲפִילוּ פאַרדִינעֶן זִיבּעֶצִיג קאָפִּיקעֶס (מַטְבֵּעַ קְטַנָּה בְּרוּסְיָא) אִין אַ קעֶלבּעֶל

even to earn a mere seventy kopkes when he’s selling a calf,

אִיז אַלעֶ שַׁעֲרֵי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים זַיינעֶן פאַר אִיהם אָפעֶן

the gates of all of the heavenly palaces are open for him.”

כַּעֲבוֹר כַּמָּה שָׁנִים סִפֵּר אַאַזְמוּ"ר כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְאַאַמוּ"ר

Several years later, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], told this whole story to my revered father, the Rebbe [Rashab],

וְהוֹסִיף

and added:

מ'בּאַדאַרף אֲפִילוּ וִויסעֶן דִי וועֶג צוּ דִי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים

“Though ideally one should know the path to the heavenly palaces,

נאָר דאָס מאַכט נִיט אוֹיס

this is not crucial.

עֶס דאַרף זַיין דעֶר עִקָּר

What is of fundamental importance

העֶלפעֶן בְּלֵבָב שָׁלֵם מִיט אַ געֶפִיל

is to help another person wholeheartedly and with warmth —

האָבּעֶן אַ געֶשׁמאַק אִין אַ אִידעֶן טאָן אַ טוֹבָה

to take pleasure in doing a fellow Jew a favor.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּתִיב וּבֵרַכֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה

It is written: “G‑d, your L‑rd, will bless you in all that you do.”

הָאָדָם עָלָיו רַק לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְפַרְנָסָתוֹ

A person only needs to make a vessel for his livelihood,

וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אֲשֶׁר הַכְּלִי יִהְיֶה טָהוֹר מִכָּל סִיג וּפְסוֹלֶת דְּאוֹנָאָה כו

and should make every effort that it be pure of any trace of deception, etc.,

הַיְינוּ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה

so that in every respect it accords with the laws of the Torah.

אֲשֶׁר אָז הוּא כְּלִי רָאוּי לַבְּרָכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁנַיִם

It will then be a fit receptor for sublime blessings in two ways:

פַּרְנָסָה בְּרֶיוַח

his livelihood will be ample,

וַאֲשֶׁר הַפַּרְנָסָה תֵּלֵךְ לַמָּקוֹם הָרָאוּי

and it will be directed toward the proper place.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה

[With regard to the company of Korach, it is written:] “They will go down alive to the grave.”

שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם חַיִּים

That is, even when in the grave they would think that they were alive.

הַבְּרָכָה בְּ–וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה

There is a blessing in “going down alive to the grave.”

כְּמוֹ בְּנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ

As [our Sages explain on the similar statement that] “the sons of Korach did not die,”

מָקוֹם נִתְבַּצֵּר לָהֶם וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה

“a place was fortified for them [in Gehinnom]” and they repented,

כִּי תְּשׁוּבָה מוֹעֶלֶת רַק כָּל עוֹד שֶׁהוּא חַי

because repentance is effective only as long as one is alive. [Similarly, regarding those who descended alive into the grave:]

וְזוֹהִי הַבְּרָכָה

The blessing was

שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל יִהְיוּ חַיִּים וְיּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה

that even in the grave, they would be alive and able to repent.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה

It is written: “If there is worry in a man’s heart, he should minimize it (yashchenah).”

וְאָמְרוּ רַזַ"ל שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים

Our Sages interpret this in two ways:

יַסִּיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ

(a) he should take his mind off it (yasichenah, spelled with the letter samech),

יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים

or (b) he should relate it to others (yesichenah, spelled with the letter sin).

וּפֵרֵשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק

On this the Tzemach Tzedek commented

לַאֲחֵרִים רַק בְּגוּף

that “others” refers to people who are only physically separate from the speaker,

אֲבָל מְאוּחָדִים אִתּוֹ עִמּוֹ

but are united with him in spirit,

שֶׁמַרְגִּישִׁים אֶת עִנְיָנוֹ

sensitive to his concerns.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַשּׁוֹאֵל בַּמֶּה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת שֶׁלּוֹ אֵלַי

You ask: What does your spiritual bond with me — your hiskashrus — consist of,

מֵאַחַר שֶׁאֵין אֲנִי מַכִּירוֹ פָּנִים

since I do not know you by face…?

..הַהִתְקַשְׁרוּת הָאֲמִתִּית הִיא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה

True connection is attained by Torah study.

כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד הַמַּאֲמָרֵי חֲסִידוּת שֶׁלִּי

When you study my maamarim of Chassidus,

קוֹרֵא אֶת הַשִּׂיחוֹת

read the sichos,

וּמִתְחַבֵּר עִם יְדִידַי אַנְשֵׁי שְלוֹמֵינוּ וְתַלְמִידֵי הַתְּמִימִים יִחְיוּ

associate with my friends the members of the chassidic brotherhood and the temimim

בְּלִמּוּדָם וּבְהִתְוַעֲדוּתָם

in their studies and in their farbrengens,

וּמְקַיֵּם בַּקָּשָׁתִי בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּבִשְׁמִירַת זְמַנֵּי הַלִּמּוּדִים

and fulfill my request by reciting Tehillim and maintaining a regular study schedule,

הִנֵּה בָּזֶה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת

— this is what constitutes hiskashrus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com