הַצֶּמַח צֶדֶק בְּסַפְּרוֹ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר מְאוֹרָע מֵחַיָּיו

After the Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], about an incident that once happened to him,

סִיֵּים

he concluded:

מִיט דעֶם וואָס מעֶן העֶלפט אַ אִידעֶן אִין פַּרְנָסָה,

“When one helps a Jew make a living,

אֲפִילוּ פאַרדִינעֶן זִיבּעֶצִיג קאָפִּיקעֶס (מַטְבֵּעַ קְטַנָּה בְּרוּסְיָא) אִין אַ קעֶלבּעֶל

even to earn a mere seventy kopkes when he’s selling a calf,

אִיז אַלעֶ שַׁעֲרֵי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים זַיינעֶן פאַר אִיהם אָפעֶן

the gates of all of the heavenly palaces are open for him.”

כַּעֲבוֹר כַּמָּה שָׁנִים סִפֵּר אַאַזְמוּ"ר כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְאַאַמוּ"ר

Several years later, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], told this whole story to my revered father, the Rebbe [Rashab],

וְהוֹסִיף

and added:

מ'בּאַדאַרף אֲפִילוּ וִויסעֶן דִי וועֶג צוּ דִי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים

“Though ideally one should know the path to the heavenly palaces,

נאָר דאָס מאַכט נִיט אוֹיס

this is not crucial.

עֶס דאַרף זַיין דעֶר עִקָּר

What is of fundamental importance

העֶלפעֶן בְּלֵבָב שָׁלֵם מִיט אַ געֶפִיל

is to help another person wholeheartedly and with warmth —

האָבּעֶן אַ געֶשׁמאַק אִין אַ אִידעֶן טאָן אַ טוֹבָה

to take pleasure in doing a fellow Jew a favor.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּתִיב וּבֵרַכֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה

It is written: “G‑d, your L‑rd, will bless you in all that you do.”

הָאָדָם עָלָיו רַק לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְפַרְנָסָתוֹ

A person only needs to make a vessel for his livelihood,

וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אֲשֶׁר הַכְּלִי יִהְיֶה טָהוֹר מִכָּל סִיג וּפְסוֹלֶת דְּאוֹנָאָה כו

and should make every effort that it be pure of any trace of deception, etc.,

הַיְינוּ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה

so that in every respect it accords with the laws of the Torah.

אֲשֶׁר אָז הוּא כְּלִי רָאוּי לַבְּרָכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁנַיִם

It will then be a fit receptor for sublime blessings in two ways:

פַּרְנָסָה בְּרֶיוַח

his livelihood will be ample,

וַאֲשֶׁר הַפַּרְנָסָה תֵּלֵךְ לַמָּקוֹם הָרָאוּי

and it will be directed toward the proper place.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה

[With regard to the company of Korach, it is written:] “They will go down alive to the grave.”

שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם חַיִּים

That is, even when in the grave they would think that they were alive.

הַבְּרָכָה בְּ–וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה

There is a blessing in “going down alive to the grave.”

כְּמוֹ בְּנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ

As [our Sages explain on the similar statement that] “the sons of Korach did not die,”

מָקוֹם נִתְבַּצֵּר לָהֶם וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה

“a place was fortified for them [in Gehinnom]” and they repented,

כִּי תְּשׁוּבָה מוֹעֶלֶת רַק כָּל עוֹד שֶׁהוּא חַי

because repentance is effective only as long as one is alive. [Similarly, regarding those who descended alive into the grave:]

וְזוֹהִי הַבְּרָכָה

The blessing was

שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל יִהְיוּ חַיִּים וְיּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה

that even in the grave, they would be alive and able to repent.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה

It is written: “If there is worry in a man’s heart, he should minimize it (yashchenah).”

וְאָמְרוּ רַזַ"ל שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים

Our Sages interpret this in two ways:

יַסִּיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ

(a) he should take his mind off it (yasichenah, spelled with the letter samech),

יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים

or (b) he should relate it to others (yesichenah, spelled with the letter sin).

וּפֵרֵשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק

On this the Tzemach Tzedek commented

לַאֲחֵרִים רַק בְּגוּף

that “others” refers to people who are only physically separate from the speaker,

אֲבָל מְאוּחָדִים אִתּוֹ עִמּוֹ

but are united with him in spirit,

שֶׁמַרְגִּישִׁים אֶת עִנְיָנוֹ

sensitive to his concerns.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַשּׁוֹאֵל בַּמֶּה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת שֶׁלּוֹ אֵלַי

You ask: What does your spiritual bond with me — your hiskashrus — consist of,

מֵאַחַר שֶׁאֵין אֲנִי מַכִּירוֹ פָּנִים

since I do not know you by face…?

..הַהִתְקַשְׁרוּת הָאֲמִתִּית הִיא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה

True connection is attained by Torah study.

כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד הַמַּאֲמָרֵי חֲסִידוּת שֶׁלִּי

When you study my maamarim of Chassidus,

קוֹרֵא אֶת הַשִּׂיחוֹת

read the sichos,

וּמִתְחַבֵּר עִם יְדִידַי אַנְשֵׁי שְלוֹמֵינוּ וְתַלְמִידֵי הַתְּמִימִים יִחְיוּ

associate with my friends the members of the chassidic brotherhood and the temimim

בְּלִמּוּדָם וּבְהִתְוַעֲדוּתָם

in their studies and in their farbrengens,

וּמְקַיֵּם בַּקָּשָׁתִי בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּבִשְׁמִירַת זְמַנֵּי הַלִּמּוּדִים

and fulfill my request by reciting Tehillim and maintaining a regular study schedule,

הִנֵּה בָּזֶה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת

— this is what constitutes hiskashrus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לַאֲמִירַת וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם כוּ

When saying the phrase vahavieinu leshalom,

מְחַבְּרִים תְּחִלָּה בּ' הַצִּיצִיּוֹת דִּלְפָנָיו

one first gathers together the two front tzitziyos;

אַחַר כַּךְ מְצַרְפִים צִיצִית כָּנָף הַשְּׂמָאלִי דְּלַאֲחוֹרָיו

to these are added the one from the back left corner

אַחַרי זֶה צִיצִית דְּכָנָף הַיָּמִין

and then the one from the back right corner.

וְאוֹחֲזִים אוֹתָם בֵּין קְמִיצָה לְזֶרֶת דְּיַד שְׂמֹאל

All four are then held between the ring finger and little finger of the left hand.

נוֹשְׁקִים הַצִּיצִיּוֹת שֵׁשׁ פְּעָמִים

The tzitzis are kissed six times:

הַיְינוּ בַּאֲמִירַת תֵּיבוֹת: צִיצִית, צִיצִית, לְצִיצִית, אֱמֶת, קַיֶּמֶת, לָעַד

when reciting the words tzitzis, tzitzis, letzitzis, emes, kayemes, and laad.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ בְּסֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים פֶּרֶק ג' אוֹמֵר

In chapter 3 of Tanya, the [Alter] Rebbe states

כִּי ג' מוֹחִין חַבַּ"ד וְז' מִדּוֹת

that the three intellectual faculties of Chochmah, Binah and Daas, and the seven emotive attributes,

הֵם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת

are an extension of the ten supernal Sefiros.

דְּכָל זֶה הוּא בְּנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה

All this refers to the nefesh, ruach, and neshamah,

שֶׁהֵם הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּגוּף הָאָדָם

the levels of the soul that are vested in the human body.

אָמְנָם עִנְיַן הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ עַל אֱלֹקוּת

By contrast, the concept of mesirus nefesh [i.e., the ability to sacrifice oneself] for the sake of G‑dliness —

וואָס אַ אִיד נִיט עֶר וִויל אוּן נִיט עֶר קאָן זַיין חַס וְשָׁלוֹם אַ נִפְרָד מֵאֱלֹקוּת

meaning that a Jew neither wants nor is able to become severed from G‑dliness

זֶהוּ מֵעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא

— stems from the very Essence of the [infinite] Ein Sof.

שֶׁלְּמַעְלָה מֵעִנְיַן הַסְּפִירוֹת דְּרֵאשִׁיתָם הִיא סְפִירַת הַחָכְמָה.

And this [level of Elokus] transcends [even] the highest of the Sefiros, which is the Sefirah of Chochmah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com