בַּיי חֲסִידֵי חַבַּ"ד אִיז מְקוּבָּל מִדּוֹר דּוֹר, דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ תַּקָּנָה

There is a custom among Chabad chassidim that was instituted by the Alter Rebbe and that has been passed down from generation to generation —

אַז אַלעֶ טאָג זאָל מעֶן לעֶרנעֶן אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פִּירוּשׁ רַשִׁ"י פוּן דעֶר וואָך סִדְרָה

that one should study a passage of Chumash from the weekly sidrah every day, together with the commentary of Rashi.

אַזוֹי האָבּעֶן זִיך אוֹיך נוֹהֵג געֶוועֶן דִי רַבֵּיִּים נְשִׂיאֵי חֲסִידֵי חַבַּ"ד

The Rebbeim who headed Chabad in their respective generations also followed this practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחֲזֵק

[Like all the other congregants,] the person who receives the [final] aliyah [at the end of any of the Five Books of the Chumash] says Chazak, chazak, venis’chazek.

בַּאֲמִירַת וִיהִי נוֹעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ כּוֹפְלִים פָּסוּק אוֹרֶךְ יָמִים גו

[At Maariv] on Motzaei Shabbos, when reciting the passage that begins Viy’hi noam [and continues with the following chapter of Tehillim, which begins Yoshev beseiser], we repeat the final verse, which begins Orech yamim.

אֲבָל לֹא בִּתְּפִלַּת שַׁחֲרִית

That verse is not repeated [when this chapter is recited] in the [Shabbos] morning prayers.

בִּהְיוֹת הַצֶּמַח צֶדֶק יֶלֶד

When the Tzemach Tzedek was a child

וְלָמַד אֶת הַכָּתוּב וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה

and learned the verse, “And Yaakov lived in the land of Egypt for seventeen years,”

תִּירְגֵם לוֹ מוֹרוֹ — עַל פִּי פִּירוּשׁ בַּעַל הַטוּרִים

his teacher translated it for him according to the commentary of Baal HaTurim:

יַעֲקֹב אָבִינוּ האָט געֶלעֶבּט דִי זִיבּעֶצעהן בּעֶסטעֶ יאָהרעֶן אִין מִצְרַיִם

Yaakov Avinu lived his seventeen best years in Egypt.

כְּשֶׁבָּא הַבַּיְתָה מֵהַחֵדֶר שָׁאַל אֶת זְקֵנוֹ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

When [the Tzemach Tzedek] came home from cheder he asked his grandfather, the Alter Rebbe:

הֲיִתָּכֵן שֶׁיַעֲקֹב אָבִינוּ, בְּחִיר הָאָבוֹת, יִהְיוּ מִבְחַר שְׁנוֹת חַיָּיו

“How could it be that the best years in the life of Yaakov Avinu, the most eminent of the Patriarchs,

יז שָׁנָה שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עֶרְוַת הָאָרֶץ

were the seventeen years that he lived in Egypt, ‘the obscenity of the earth’?”

וַיַּעֲנֵהוּ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

The Alter Rebbe answered him:

כְּתִיב וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרוֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה

“It is written that ‘[Yaakov] sent Yehudah before him to Yosef, to show him (lehoros lefanav) the way to Goshen.’

וְאִיתָא בְמִדְרָשׁ — מוּבָא בְּרַשִׁ"י

The Midrash, as cited by Rashi, relates

אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה לְהַתְקִין לוֹ בֵּית תַּלְמוּד

that R. Nechemiah said, ‘[Yehudah’s task was] to prepare a House of Study for him,

שֶׁתְּהֵא שָׁם תּוֹרָה וְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים הוֹגִים בַּתּוֹרָה

so that the Torah would be [studied] there, and [his sons] would meditate upon its teachings.’ “

לְהוֹרוֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה

[The Alter Rebbe added: “This is implied by the above-quoted phrase,] lehoros lefanav Goshnah — ‘To show him the way to Goshen.’

אַז מעֶן לעֶרעֶנט תּוֹרָה וועֶרט מעֶן נעֶהנטעֶר צוּם אוֹיבּעֶרשׁטעֶן בָּרוּךְ הוּא

Through Torah study, one draws closer to G‑d.

אוּן אוֹיך אִין מִצְרַיִם אִיז געֶוועֶן וַיְחִי געֶלעֶבּט

In such circumstances, even in Egypt, there was life and vitality.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מַה שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִלְמוֹד בְּנִיתְּל, שָׁמַעְתִּי מֵאַאַמוּ"ר הַטַּעַם

I heard from my revered father, the Rebbe [Rashab], that the reason that one customarily refrains from studying [Torah] on nittel night

שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף חַיּוּת

is to refrain from adding vitality [to the kelipos].

פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"ר

Once my revered father, the Rebbe [Rashab], said:

דִי מַתְמִידִים וואָס דִי אַכט שָׁעָה אִיז זֵיי נוֹגֵעַ בְּנֶפֶשׁ, האָב אִיך נִיט האָלט

“I do not care for those scholars who are so [unduly] diligent that the loss of those eight hours3 touches their very souls.”

וְהוּא רַק עַד חֲצוֹת לַיְלָה

[We refrain from studying] only [from sunset] until midnight.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶזאָגט ר' העֶנדל'ן אוֹיף יְחִידוּת

The Tzemach Tzedek once told R. Hendel [Kugel] at yechidus:

זוֹהַר אִיז מְרוֹמֵם דעֶם נֶפֶשׁ

“[Studying] Zohar uplifts the soul, .

מִדְרָשׁ אִיז מְעוֹרֵר דאָס האַרץ

[studying] Midrash arouses the heart,

אוּן תְּהִלִּים מִיט טרעֶרעֶן וואַשׁט אוֹיס דִי כְּלִי

and [reciting] Tehillim with tears washes out the vessel.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אוֹסְרִי, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה זֶהוּ

"צָרִיךְ לִהְיוֹת: “וְהַעֲלָאַת נִיצוֹצוֹת שֶׁנָפְלוּ אֲפִילוּ הַבְּהֵמוֹת יִתְעַלּוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִילַת

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׁרָאֵל

“Take heed and listen, O Israel.”

הָעֵת הַזֹּאת הִיא מוֹעֵד הַגְּאוּלָה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ

The present age is the appointed time for the Redemption by our righteous Mashiach.

וְהַיִּסּוּרִים הַבָּאִים עָלֵינוּ הֵם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ

The hardships we are experiencing are the labor pains of Mashiach,

וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה

and “Israel will be redeemed solely through teshuvah.”

אַל תַּאֲמִינוּ לִנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר הַמַּבְטִיחִים לָכֶם יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת אַחֲרֵי כְּלוֹת הַמִּלְחָמָה

Don’t believe the false prophets who promise you salvation and consolation after the war ends.

זִכְרוּ דְבַר ה' (ירמיה יז, ה)

Remember the words of G‑d:

אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרוֹעוֹ וּמִן ד' יָסוּר לִבּוֹ

“Cursed be a man who trusts in mortals, making flesh his strength, and turns his heart away from G‑d.”

שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ד' אֱלֹקֶיךָ

“Return, O Israel, to G‑d your L‑rd,”

וְהָכֵן עַצְמְךָ וּבְנֵי בֵיתְךָ לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ הַבָּא בְּקָרוֹב מַמָּשׁ

and prepare yourself and your family to greet Mashiach, who is coming in the immediate future.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַסַּבָּא מִשׁפּאָלעֶ — דעֶר שׁפּאָלעֶר זֵיידעֶ —

The Shpoler Zeide1

הָיָה אִישׁ נִלְהָב מְאֹד,

was a man of ardent feeling,

בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז עַל שְׁאָר חֲבֵרָיו תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד.

more intensely so than his colleagues, the other disciples of the Maggid of Mezritch.

בְּבִיקּוּרוֹ בְּלִיאַדִי אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — שְׁנַת תקס"ט אוֹ תק"ע —

When he visited the Alter Rebbe in Liadi, in the year 5569 (1809) or 5570 (1810),

סִפֵּר, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁלֹש שָׁנִים רָאָה אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

he related that when he was three years old and saw the Baal Shem Tov,

“אוּן עֶר האָט מִיר אַרוֹיפגעֶלֵייגט דִי הֵיילִיגעֶ האַנט אויפ'ן האַרצעֶן

“he placed his holy hand on my heart,

אוּן פוּן יעֶמאָלט אָן אִיז מִיר וואַרעֶם".

and from that time onward, I have felt warm.”

תְּנוּעַת צַדִּיק,

A [mere] gesture of a tzaddik,

וּמִכָּל שֶׁכֵּן רְאִיָּה אוֹ שְׁמִיעַת קוֹל,

and all the more so, seeing him or hearing his voice,

צָרִיךְ לִפְעוֹל שֶׁלֹא יִשָׁכַח לָעַד.

should generate an effect that will never be forgotten.2

Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁמַּעֲמִידִים פַּנָס

When a street lamp is erected,

מִתְקַבְּצִים הַחֲפֵצִים בָּאוֹר

all those seeking light gather around,

כִּי אוֹר מַמְשִׁיךְ — לִיכטִיגקַייט צִיהט צוּ

for light attracts.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּשְׁנַת תרמ"ח נִבְחַר אַאַמוּ"ר לְגַבַּאי דְחֶבְרָה קַדִישָׁא

In 5648 (1887), my revered father, the Rebbe [Rashab], was elected gabbai of the Chevrah Kaddisha.

וּכְפִי הַמִּנְהָג, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּלִוְיַת עַם רַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת

Following the local custom, he was escorted by a large number of townsmen to the synagogue on Simchas Torah.

אָמַר אָז הַמַּאֲמָר אֵין הקב"ה בָּא בִּטְרוּנְיָא

There he delivered the maamar that begins, Ein HaKadosh-Baruch-Hu Ba BiTrunia,

וְסִיּוּם דְּבָרָיו

and concluded with these words:

גַּם הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מוֹחִין הַנִּמְצָאִים עַתָּה צְרִיכִים לְהָנִיחַ שִׂכְלָם

“Even those of superior intellect who are here now must put their minds aside

וְלֹא לֵילֵךְ אַחֲרֵי הַטַּעַם וְדַעַת

and not follow their own reasoning,

כִּי יְכוֹלִים לְהַטוֹת עַל פִּי שִׂכְלָם כו

for their minds can mislead them

עַד כִּי חַס וְשָׁלוֹם מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה כו

to the extent of (Heaven forbid) a bitter end.”

וְזֶהוּ הָעִקָּר בַּזְּמַן הַזֶּה בְּעִקְבוֹת דִמְשִׁיחָא

This is the fundamental point in this era of ikvesa diMeshicha:

שֶׁלֹא לֵילֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל וְטַעַם וָדַעַת

not to follow one’s intellect and reasoning,

כִּי אִם לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בִּתְמִימוּת וֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל

but rather to observe the Torah and its mitzvos with artless sincerity and simple faith in the G‑d of Israel.

Text and Translation courtesy of Sichos in English