כַּאֲשֶׁר מַטּוֹת וּמַסְעֵי נִפְרָדוֹת

When we read the parshiyos called Matos and Masei in two separate weeks,

קוֹרִין - בְּמִנְחַת שַׁבָּת, ב', ה' - לְלֵוִי עַד סוֹף כָּל הַמַסָּעוֹת.

the passage of the Torah that is read for the second aliyah on Shabbos afternoon, and again on Monday and Thursday morning, continues until the end of [the account of] all the journeys.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אַ חֲסִידִישׁעֶר וואָרט מאַכט קלאָר דִי קאָפּ אוּן רֵיין דִי האַרץ

“A chassidic teaching clears one’s mind and cleanses one’s heart.

אַ חֲסִידִישׁעֶ הַנְהָגָה טוֹבָה מאַכט לִיכטִיג אִין שׁטוּבּ

A positive chassidic practice lights up one’s home.

אַ חֲסִידִישׁעֶר נִגּוּן שְׁטאַרקט דִי תִּקְוָה וּבִטָחוֹן

A chassidic melody strengthens one’s hope and trust,

בְּרֵיינגט שִׂמְחָה

brings joy,

אוּן שְׁטעֶלט אַוועֶק דִי הוֹיז מִיט דעֶר הוֹיז געֶזִינד אִין קֶרֶן אוֹרָה

and positions the home and the entire household in a ray of light.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אֵין מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ בֵּין הַמְּצָרִים וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת

[The custom in Chabad follows the ruling that] the blessing Shehecheyanu should not be recited during [the period of semi-mourning known as] bein hametzarim, even on Shabbos.

כְּתִיב

It is written:

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

“They shall make Me a Sanctuary and I will dwell among them” —

בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

that is, within each and every Jew.

שֶׁבְּכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל תּוֹכִיּוּת נְקוּדַּת פְּנִימִית לְבָבוֹ הוּא מִקְדָּשׁ לְשִׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ

For the innermost point of every Jewish heart is a Sanctuary in which G‑d can abide.

וְהִנֵּה מְקוֹם הַמִּקְדָשׁ גַם בִּזְמַן הַגָּלוּת וְהַשִּׁמּוּם קָדוֹשׁ הוּא

Now, the site of the Beis HaMikdash remains sacred even in the period of exile and desolation.

וְכִדְאִיתָא בִּשְׁמוֹת רַבָּה פַּרְשָׁה בּ

As is written in Shmos Rabbah, ch. 2,

אָמַר רַב אַחָא: לְעוֹלָם אֵין הַשְּׁכִינָה זָזָה מִכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי

“Rav Acha declared: ‘The Divine Presence will never depart from the Western Wall.’”

וְכָל עִנְיַן הַשִּׁמּוּם הוּא בְּהַבִּנְיָנִים

The desolation relates to the buildings alone.

וְכֵן הוּא גַם בַּמִּקְדָשׁ הַפְּרָטִי שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

The same applies to the personal Sanctuary within the heart of every Jew.

דְּהַיְסוֹד הוּא שָׁלֵם זַךְ וְטָהוֹר

The foundation [always] remains intact, unpolluted and pure,

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב

as it is written,

אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר

“I am asleep, but my heart is awake.”

וְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה

On these words, Midrash Rabbah comments:

אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַמִּצְוֹת וְלִבִּי עֵר לִגְמִילוּת חֲסָדִים

“I am asleep from the mitzvos, but my heart is awake to acts of kindness.

אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַצְּדָקוֹת וְלִבִּי עֵר לַעֲשׂוֹתָן

I am asleep from acts of charity, but my heart is awake to do them.”

דְּכָל עִנְיָן הַשִּׁמּוּם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל

The whole concept of “desolation” among the Jewish people, Heaven forbid,

הוּא רַק בְּדוּגְמַת הַבִּנְיָנִים שֶׁמִּחוּץ לְהַיְסוֹד

applies only [to superficial matters], like the buildings that stand above the foundation;

אֲבָל הַיְסוֹד דְּמִקְדָשׁ הַפְּרָטִי הוּא בִּקְדוּשָּׁתוֹ

the foundation of the personal Sanctuary remains holy.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

שְׁלֹשָׁה מִינֵי הִתְבּוֹנְנוּת הֵם

There are three kinds of meditation:

א) הִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

(a) Meditation associated with study:

אַחַר שֶׁמֵּבִין הָעִנְיָן עַל בּוּרְיוֹ, הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעוֹמֶק הָעִנְיָן הַהוּא, עַד שֶׁהַשִּׂכְלִי מֵאִיר אֶצְלוֹ

After a person understands a concept thoroughly, he meditates on its depth until its intellectual content illuminates him.

ב) שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה

(b) Meditation before praying:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ חַיּוּת הָעִנְיָן שֶׁלָּמַד וְלֹא הֶרְגֵּשׁ הַשִּׂכְלִי כְּמוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

The point here is to experience the vitality of the concept that one has studied, not its intellectual aspect, as in the case of meditation associated with study.

ג) שֶׁבִּתְפִלָּה

(c) Meditation in the course of prayer:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּהָעִנְיָן שֶׁלָּמַד

The purpose here is to sense the Divinity within the concept one has studied.

שָׁלֹשׁ אֵלֶּה הֵם שְׁלִיבוֹת סוּלָּם הַהַרְגָּשָׁה

These are three rungs on the ladder of spiritual sensitivity.

וְרַק בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ עִמָּנוּ מַרְגִּישִׁים לִפְעָמִים — דעֶרהעֶרט מעֶן — ג-טלִיכְקַייט בְּלִי שׁוּם עֲבוֹדָה כְּלָל

At times, solely due to G‑d’s grace, one senses Divinity without any form of service.

וְהוּא מִפְּנֵי מַעֲלַת הָעַצְמוּת שֶׁיֵּשׁ בַּנְּשָׁמָה

This is a result of the essential quality of the soul.

אֲבָל מִצַּד הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּכֹחַ עַצְמוֹ מוּכְרָחִים שָׁלֹשׁ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל

However, with regard to Divine service that stems from our own initiative, the above three steps are necessary.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מֵהַנְהָגוֹת אַאַמוּ"ר

Among the practices of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

כְּשֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ

When traveling from home,

אַף שֶׁנִּשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד כַּמָּה חֳדָשִׁים

though he might remain in a single place for several months,

הָיָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ

he would recite the Prayer for Travelers every day after the morning prayers —

בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

albeit without mentioning G‑d’s Name or His sovereignty.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דֶער אַלטעֶר רֶבִּי האָט געזאָגט אוֹיף ר' מׂשֶׁה וִוילעֶנקעֶר

The Alter Rebbe once said of his disciple, R. Moshe Vilenker:

מׂשֶׁה האָט מוׂחִין דְגַדְלוּת

“Moshe has mochin degadlus [i.e., an expanded intellectual consciousness].

אוּן אִין דִי צעֶן יאָר וואָס עֶר האָט געֶהאָרעֶוועֶט, האָט עֶר אוֹיסְגעֶהאָרעֶוועֶט מוֹחִין רְחָבִים

In the ten years that he labored [as described below], he developed an expansive mind.”

דְרַיי יאָר האָט ר' מֹשֶׁה ווִילעֶנקעֶר זִיךְ מֵכִין געֶוועֶן צוּ יְחִידוּת בּאַם אַלטעֶן רֶבִּי'ן

For three years R. Moshe Vilenker prepared himself for yechidus with the Alter Rebbe,

אוּן נאָכדעֶם אִיז עֶר געֶבּלִיבּעֶן זִיבּעֶן יאָר אִין לִיאָזְנאָ אוֹיף בְּרֵיינגעֶן דִי יְחִידוּת אִין עֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

and remained in Liozna seven more years in order to ground that yechidus in actual practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

A fast day. The Selichos prayers and Avinu Malkeinu are recited [in the Morning Service].

חִלּוּק לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְלוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת

The difference between the First Tablets and the Second Tablets can be outlined as follows:

בַּלּוּחוֹת עַצְמָן

With regard to the Tablets themselves:

הָרִאשׁוֹנוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים

The First Tablets were fashioned by G‑d;

הַשְּׁנִיּוֹת פְּסָל לְךָ

the Second Tablets were hewn by Moshe.

הַמִּכְתָּב

With regard to the writing on the Tablets:

חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת שֶׁכִּדְרָשַׁת רַזַ"ל, עֵרוּבִין (נד. א), הוּא רַק בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת

The writing was engraved (charus) on the Tablets. Our Sages comment: [“Do not read the word as charus (‘engraved’), but rather as cheirus (‘freedom’) — freedom from alien subjugation was inscribed on the Tablets”]. This quality applied only to the First Tablets.

בְּמַעֲלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

With regard to the spiritual level of the Jewish people:

בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת צַדִּיקִים, כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן

When they were given the First Tablets, they were tzaddikim, for when they stood at Mount Sinai, “their impurity ceased.”

בַּשְּׁנִיוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה

[At the giving of] the Second Tablets, they were baalei teshuvah.

בְּמַעֲלַת מֹשֶׁה

With regard to the spiritual level of Moshe:

בְּמַתַּן תּוֹרָה נִתַּן לְמֹשֶׁה אֶלֶף אוֹרוֹת בְּמַתָּנָה

At the Giving of the Torah, Moshe received a gift of a thousand spiritual lights.

וּבְחֵטְא הָעֵגֶל נִטְּלוּ מִמֶּנּוּ

They were taken from him at the Sin of the Golden Calf,

וְלֹא חָזְרוּ בְּלוּחוֹת שְׁנִיּוֹת

and were not returned to him when the Second Tablets were given.

(רַק בְּשַׁבָּת נוֹתְנִים לוֹ כִּדְאִיתָא בִּפְרִי עֵץ חַיִּים)

(He receives them only on Shabbos, as stated in Pri Etz Chayim.)

מַעֲלַת לוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת

The Second Tablets were superior

שֶׁנִּתַּן גַם כֵּן הֲלָכוֹת מִדְרָשׁ אֲגָדוֹת כו', כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה כִּדְאִיתָא בִּנְדָרִים (כב. ב)

in that (a) they were given together with laws, Midrash, and Aggados — “a double measure [of the secrets of Divine wisdom],”1[as stated in Shmos Rabbah 46:1],

וְקִרוּן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה

and (b) Moshe’s face became radiant.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — אֵין לְשַׁעֵר

The Baal Shem Tov’s love of his fellow Jews is beyond conception.

הָרַב הַמַּגִּיד אָמַר

On this the Maggid of Mezritch once said:

הַלְוַאי הָיוּ נוֹשְׁקִים הַסֵּפֶר תּוֹרָה

“If only people would kiss the Torah scroll

בְּאוֹתָהּ הָאַהֲבָה, שֶׁהָיָה מוֹרִי מְנַשֵּׁק אֶת הַיְּלָדִים

with the same love that my mentor, the Baal Shem Tov, kissed the children

בְּהוֹלִיכוֹ אוֹתָם אֶל הַחֵדֶר

whom he took to school,

כְּשֶׁהָיָה בּאַהעֶלפעֶר

when he worked as a teacher’s assistant at the cheder.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com