יְסוֹד עִיקָּרִי בְּשִׁיטַת חַבַּ"ד הוּא

A main foundation of the Chabad approach

אֲשֶׁר הַמּוֹחַ הַשַּׁלִיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלָדְתּוֹ

is for the mind, which naturally rules over the heart,

יְשַׁעְבֵּד אֶת הַלֵּב לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרֵךְ

to enlist the heart in the service of G‑d

מִתּוֹךְ הַשְׂכָּלָה הֲבָנָה וְהַעֲמָקַת הַדַּעַת

through abstraction, understanding, and a deepening awareness

בִּגְדוּלַּת בּוֹרֵא הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּא

of the greatness of G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

"בְּתּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל וַיֵּשֶׁב: "וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּאַהֲבָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְאֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּאַהֲבָה

[In the above note, the Rebbe makes an emendation to the Hebrew text of Torah Or that has since been incorporated in all of its editions.]

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן סִפֵּר לִבְנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי

The Alter Rebbe told his son, the Mitteler Rebbe:

דעֶר זֵיידעֶ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) זאָגט

My [spiritual] grandfather, (the Baal Shem Tov,) once said

אַז מ'דאַרף האָבּעֶן מְסִירַת נֶפֶשׁ אוֹיף אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

that one must have mesirus nefesh for ahavas Yisrael —

אֲפִילוּ צוּ אַ אִידעֶן, וועֶלכעֶן מ'האָט קֵיינמאָל נִיט געֶזעֶהן

even for a Jew whom one has never seen.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אַף שֶׁאֵין עֲשָׁרָה

The Grace after Meals is recited over a cup of wine even if a quorum of ten is not present.

הַכּוֹס עַל כַּף הַיַד וְהָאֶצְבָּעוֹת זְקוּפוֹת

The cup is placed on the palm of the hand with the fingers upraised.

אוֹחֵז הַכּוֹס מֵאֲמִירַת "רַבּוֹתַי מִיר וועֶלעֶן בּעֶנטשעֶן" עַד אֲחַרֵי סִיוּם בְּרָכָה שְׁלִישִׁית

The cup is held from the recitation of the phrase Rabosai, mir veln bentshen until the end of the third blessing.

שֶׁאָז מַעֲמִידוֹ עַל הַשֻלְחָן

At that point, it is placed on the table.

בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו בִּאֵר אַאַמוּ"ר וְתוֹכֶן דְּבָרָיו

In one of his talks, my revered father, the Rebbe [Rashab], explained [the following concept]. To sum up his words:

יֵשׁ צַדִּיק יָשָׁר תָּמִים חָסִיד

There are [four levels]: tzaddik (a righteous man), yashar (an upright man), tamim (an earnest person), and chassid.

צַדִּיק עַל שֵׁם קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה

The title tzaddik denotes one’s observance of the positive commandments,

מַמְשִׁיךְ גִּלּוּיִים דְּסֵדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת

for he draws down spiritual revelations [measured out] according to the limits of the spiritual cosmos.

יָשָׁר עַל שֵׁם קִיּוּם לֹא תַעֲשֶׂה

The title yashar points to one’s observance of the prohibitive commandments,

גִּלּוּיִים לְמַעְלָה מִסֵּדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת

which evokes revelations that transcend the limits of the spiritual cosmos.

תָּמִים — עֶרנסטקַייט

The title tamim reflects earnestness,

גִּלּוּיִים דְּטַעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוִים

which draws down the revelations that are alluded to by the metaphor, “The taste of the tree and the fruit were identical.”

הִתְחַבְּרוּת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּמְמַלֵא כָּל עָלְמִין

His conduct unites G‑d’s transcendent light (sovev kol almin) with His immanent light (memaleh kol almin).

לְמַעְלָה מִכּוּלָּם חָסִיד

Above them all is the title chassid,

וְיֵשׁ בָּזֶה ג' מַדְרֵגוֹת

whose rung comprises three levels:

א) שֶׁעִנְיָנֵי הָעוֹלָם אֵינָם מַטְרִידִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ

(a) One who is neither troubled nor disturbed by worldly matters.

כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לְהַגִּיעַ לָזֶה וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְחוּיָּב לְהַגִּיעַ לָזֶה

This is a level that everyone can reach, and is obligated to reach.

ב) שֶׁכָּל עִנְיָנָיו הֵם אֱלֹקוּת

(b) One whose concerns are solely about G‑dliness.

וְאַף שֶׁלֹּא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ גו

Although “this is not distant from you,”

מִכָּל מָקוֹם אֵין זֶה שַׁיָּךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד

it is not relevant to everyone.

ג) מַה שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר

(c) The level described in Tikkunei Zohar:

אֵיזֶהוּ חָסִיד הַמִתְחַסֵּד...

אָמַר אַאַמוּ"ר

My father, the Rebbe [Rashab], once said:

חֲסִידוּת מְשַׁנָּה אֶת הַמְּצִיאוּת וּמְגַלָּה אֶת הַמַּהוּת

Chassidus transforms one’s existence, and reveals one’s essence.

וְהַמַּהוּת שֶׁל הָאִישׁ הַיִשְׂרְאֵלִי אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר

The inner nature of a Jew can be neither appreciated nor fathomed,

כִּי הוּא חֵלֶק מִן הָעֶצֶם

for it is part of [G‑d’s] Essence,

וְהַתּוֹפֵס בְּמִקְצָתוֹ כְּאִלּוּ תּוֹפֵס בְּכוּלּוֹ

and when one grasps part of the Essence, it is as if one has grasped it in its entirety.

וּכְשֵׁם שֶׁהָעֶצֶם אֵין לוֹ שִׁעוּר כַּךְ הַחֵלֶק אֵין לוֹ שִׁעוּר

Just as [G‑d’s] Essence has no limits, so too, this “part” has no limits.

עַל דֶרֶךְ הַכָּנָף מִין כָּנָף

It is like tzitzis, which must be made of the same material as the corner of the garment [to which they are attached].

עֶס אִיז מעֶהר נִיט וואָס עַצְמוּת האָט בּוֹרֵא געֶוועֶן אַ נְשָׁמָה אַז זִי זאָל זַיין אַ נִבְרָא

It is only that G‑d’s essence created the soul as a created being —

וַחֲסִידוּת מְגַלָּה אֶת הַמַּהוּת

and Chassidus reveals its inner nature.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּרְכַּת שֶׁפְּטָרַנִי מְבָרְכִים בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

The blessing Baruch ShePtarani should be recited without mentioning G‑d’s Name or Kingship.

וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ גַּם בְּיוֹם ב', ה', בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ

It is customarily recited also on Monday, Thursday, or Rosh Chodesh,

וְלַאו דַּוְקָא בְּשַׁבָּת

and not only on Shabbos.

מְקוּבָּל בְּיָדֵינוּ בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

We have received the following tradition from the Baal Shem Tov:

כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים דָּבָר לֹא טוֹב עַל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

If one hears an unfavorable report about another Jew,

גַּם אִם אֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ

even a stranger,

צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר צַעַר רַב

one should be deeply distressed,

כִּי אֶחָד מֵהֶם הוּא בְּוַדַּאי לֹא טוֹב

for either of two undesirable factors is true:

אִם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁמְּסַפְּרִים עַל פְּלוֹנִי

If the unfavorable report is true,

הֲלֹא הוּא לֹא טוֹב

that is undesirable.

וְאִם אֵינוֹ אֱמֶת

And if it is untrue,

הֲלֹא הַמְּסַפֵּר נִמְצָא בְּמַצָּב לֹא טוֹב

the person conveying it is in an undesirable situation.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מֵהֲגָהוֹת אַאַמוֹּ"ר עַל הַסִּדוּר "סֵדֶר הַתְּפִלָּה" (עִם הַדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים)

חֵלֶק א' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (לט. ד)

"משא"כ בְּחִינַת רדל"א", נִתְקַן "וּמֵעַתָּה יוּבָן פֵּרוּשׁ וְעִנְיַן בְּחִינַת רדל"א"

חֵלֶק ב' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל עֵד הַגַּל (דש. ד)

"לְרַבָּנָן וַהֲלָכָה כר"י שֶׁבַּיֶּרֶךְ", נִתְקַן "לְרַבָּנָן אִם בַּיֶּרֶךְ"

שָׁם

"דַּעַת ר"י וְכֵן הָאֱמֶת" הֶעֱבִיר קוּלְמוּס עַל "וְכֵן הָאֱמֶת"

"שָׁם (שה. א): "הַתֹּהוּ דִּנְקוּדִּים" נִתְקַן "הַתֹּהוּ דַעֲקוּדִּים

In the above text,

the Rebbe Rayatz cites several emendations of the Rebbe Rashab

to the Hebrew wording of the Alter Rebbe’s mystical commentary on the Siddur.

To know the text please listen to the audio.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי יָצָא לְחֵרוּת — תקפ"ז — מִמַּאֲסָרוֹ בְּעִיר וִויטעֶפּסק

[On 10 Kislev,] 5587 (1826), the Mitteler Rebbe was released from his confinement in Vitebsk.

בְּחוֹל הַמּוֹעֵד סוּכּוֹת נוֹדַע אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי

Word had arrived on Chol HaMoed Sukkos that informers had denounced him to the authorities.

בְּיוֹם א' פָּרָשַׁת נֹחַ כח תִּשְׁרֵי נָסַע בְּלִוְיַת פְּקִידִים מִלּיוּבּאַוִויטשׁ

On the first day of Parshas Noach, the 28th of Tishrei, he was duly escorted by several officials from Lubavitch.

בַּצָּהֳרַיִם בָּא לְדָאבּרָאמִיסל

In the afternoon, he arrived in Dobromisl

אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים מַיִם רַבִּים גו

and delivered the maamar entitled Mayim Rabim.

יוֹם ב' נָסַע מִשָּׁם עַד לִיאָזנאָ

On Monday he proceeded to Liozna,

אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי גו

where he delivered the maamar entitled Reshafeha Rishpei Esh.

יוֹם ג' מִשָׁם לְוִויטעֶפּסק

On Tuesday he reached Vitebsk

וְיָשַׁב שָׁם תָּפוּס עַד יוֹם א' וַיִשְׁלַח י' כִּסְלֵו

and remained there in confinement until the Sunday of Parshas Vayishlach, 10 Kislev.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יוֹם הוּלֶדֶת אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — תקל"ד

The birthday of the Mitteler Rebbe in 5534 (1773)

וְיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ — תקפ"ח

and the anniversary of his passing in 5588 (1827).

וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּניעֶזשִׁין

His resting place is in Niezhin.

ט' בְּכִסְלֵו תקנ"ד אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַאֲמָר

On 9 Kislev, 5554 (1793), the Alter Rebbe delivered a maamar

וְהוּא חֵלֶק פֶּרֶק נ"ג מִסֵּפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים (תַּנְיָא)

that was [later to appear as] part of chapter 53 of Tanya,

הַמְדַבֵּר עַל דְּבַר בַּיִת רִאשׁוֹן

which discusses the First Beis HaMikdash.

לְמָחֳרָתוֹ אָמַר חֲסִידוּת עוֹד הַפַּעַם

On the following day he taught Chassidus again,

סִיּוּם פֶּרֶק הַנִּזְכָּר לְעֵיל עַד גְּמִירָא

concluding [what later constituted] the end of that chapter [and the entire book].

כִּי הַמַּאֲמָרִים מֵרֹאשׁ הַשָׁנָה תק"ן עַד י' כִּסְלֵו תקנ"ד

For the maamarim he delivered from Rosh HaShanah, 5550 (1789) until 10 Kislev, 5554 (1793),

(אֲשֶׁר בָּהֶם נִכְלְלוּ לִקּוּטֵי עֵצוֹת מִשָּׁנִים הַקוֹדְמוֹת)

which include selected words of counsel from earlier years,

מֵהֶם נִסְדְרוּ נ"ג פִּרְקֵי סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים.

they constitute the 53 chapters of Sefer shel Beinonim (the first part of Tanya)

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com