בִּלְבִישַׁת טַלִּית קָטָן בַּבּוֹקֶר

When putting on a tallis katan in the morning —

בְּיָדַיִם נְקִיּוֹת וּבְמָקוֹם שֶׁמּוּתָּר לְבָרֵךְ

if one’s hands are pure and he is in a place where it is permitted to recite a blessing —

"מְבָרְכִים "עַל מִצְוַת צִיצִית

he should conclude the blessing with the words, …al mitzvas tzitzis,

כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּטַלִּית קָטָן שֶׁלָּנוּ שִׁעוּר עִטּוּף

since a tallis katan of the kind we wear is not large enough to enable one to enwrap himself in it.

אִם אָסוּר לְבָרֵךְ

If [while dressing in the morning one is in a place where] it is forbidden to recite a blessing,

אֲזַי קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

then before [one starts] the Morning Service

אִם אֵינוֹ לוֹבֵשׁ טַלִּית גָּדוֹל

if one does not wear a tallis gadol [while praying],

יְמַשְׁמֵשׁ בְּד' צִיצִיּוֹתָיו וִיבָרֵךְ אָז

he should handle the four tzitziyos and recite the blessing […al mitzvas tzitzis] at that time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַצֶּמַח צֶדֶק חִבֵּר כַּמָּה נִגּוּנִים

The Tzemach Tzedek composed several niggunim.

לִמּוּדוֹ הָיָה בְּקוֹל וְנִגּוּן

He would study aloud and melodiously.

וְלִפְעָמִים הָיָה מַפְסִיק בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ

At times he would pause in the midst of his study,

אוֹ כְּתִיבָתוֹ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת

or in the midst of writing Chassidus or a halachic responsum,

וּמְנַגֵּן אֵיזֶה נִגּוּן

and would sing a niggun.

אַאַזְמוּ"ר סִפֵּר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], related

אֲשֶׁר מִקּוֹל נִגּוּנוֹ שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק

that from the tone of the niggun the Tzemach Tzedek was singing,

הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה הוּא עָסוּק בְּאוֹתָה שָׁעָה

he could tell the subject he was involved in at that time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּבִרְכַּת שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ

In the blessing Shehakol nih’yah bidvaro,

נִהְיָה הַיוּ"ד בְּקָמַץ וְלֹא בְּסֶגּוֹל

the yud of the word nih’yah should be pronounced with a kamatz and not with a segol.

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter:

אֱהוֹב אֶת הַבִּקּוֹרֶת

“Love criticism,

כִּי הִיא תַעֲמִידְךָ עַל הַגּוֹבַה הָאֲמִתִּי

for it will place you on a truly high level.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a sichah of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

אִין דעֶר עֲבוֹדָה פוּן עֲבוֹדַת ה' עַל דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת

In avodas HaShem that is practiced according to the teachings of Chassidus,

זַיינעֶן פאַראַן אַלעֶ מַדְרֵגוֹת

we find all levels….

דִי דַרְגָא פוּן מֵת בּאַדאַרף קֵיין סַךְ הֶסְבֵּר נִיט האָבּעֶן

The level of a “corpse” needs little explanation.

עֶס אִיז אָבֶּער אוֹיךְ פאַראַן — תּוֹדָה לָאֵ-ל — תְּחִיַּת הַמֵּתִים אִין עֲבוֹדָה רוּחָנִית

There is also, however, a Resurrection of the Dead in one’s Divine service (thank G‑d!).

אַ מֵת אִיז קאַלט

A corpse is cold.

עֶס אִיז נִיטאָ אַזאַ קאַלטעֶ זאַךְ ווִי שֵׂכֶל הַטִּבְעִי אוּן שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי

Now, there is nothing colder than the natural, mortal intellect.

אוּן וועֶן דעֶר שֵׂכֶל הַטִּבְעִי פאַרשְׁטעֶהט אַ הֲשָׁגָה אֱלֹקִית

Yet, when a person’s natural intellect grasps a G‑dly concept

אוּן דִי מִדּוֹת שֶׁבַּשֵׂכֶל וועֶרעֶן נִתְפָּעֵל אוּן געֶרִירְט פוּן דעֶם געֶשְׁמאַק שִׂכְלִי

and the emotions within it become excited and motivated by that concept’s sweetness —

אִיז דאָס דעֶר אֱמֶת'עֶר תְּחִיַּת הַמֵּתִים

that is truly a Resurrection of the Dead.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן עָנָה לְאֶחָד בְּהִכָּנְסוֹ לִיחִידוּת

The Alter Rebbe once gave the following answer to a chassid in the course of a yechidus:

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וועֶרעֶן אָנגעֶרוּפעֶן נֵרוֹת

The Jewish people are called lamps.

אַ נֵר אִיז כָּלוּל פוּן כְּלִי פְּתִילָה שֶׁמֶן וָאֵשׁ

A lamp is comprised of a container, a wick, oil, and fire.

מעֶן מוּז אָבּעֶר אָנצִינדעֶן דעֶם אֵשׁ

However, we must first kindle the fire;

אוּן דעֶמאָלט אִיז דאָס מֵאִיר

only then will it shine.

בּאַ דִיר אִיז אַ גוּטעֶר נֵר

You possess a good lamp,

אָבּעֶר עֶס פעֶלט דִיר דעֶר אָנצִינדעֶר

but you lack someone to kindle it.

דוּרךְ הַכָּאָה בְכֹחַ אִין דעֶם אֶבֶן שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית

When one forcefully strikes the stone — the animal soul —

געֶהְט אַרוֹיס אַ נִיצוֹץ אֵשׁ

a spark flies out,

וועֶלכעֶר צִינדְט אָן דעֶם אֵשׁ אֱלֹקִי

and that kindles the G‑dly fire.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דִי וועֶלט דאַרף האָבּעֶן טַהֲרַת הָאֲוִיר

This world needs to have its air purified,

טַהֲרַת הָאֲוִיר אִיז נאָר דוּרךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

and this can be accomplished only through the letters of the Torah [that one recites].

דִי אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה זַיינעֶן אַ שְׁמִירָה כְּלָלִית אוּן אַ שְׁמִירָה פְּרָטִית

These letters afford both universal and individual protection.

חֲלוּקַת הַשִּׁתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה (בְּעַל-פֶּה) אִיז אַ "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ"'דִיקעֶר

The division of the Six Orders of the Mishnah (to be studied by heart) fulfills [the mandate to study Torah] “while you walk on your way.”

דִי מִשְׁנָה מִשְׁנָיוֹת וואָס מעֶן וועֶט חַזֶרְ'ן

Every single mishnah that a person reviews [from memory],

וואוּ מעֶן וועֶט זַיין, אִין וואָס פאַר אַ פְּלאַץ מעֶן וועֶט זַיין

wherever he may be,

וועֶט בּאֶלַייכְטעֶן דִי פאַרְבִּינְדוּנג פוּן יִשְׂרָאֵל מִיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא

lights up the connection between the Jewish people and G‑d.

מִשְׁנָה אִיז אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה

Significantly, the word Mishnah (משנה) shares the same letters as nashamah (נשמה) — “soul.”

עֶס אִיז זֵייעֶר שְׁוועֶר צוּ געֶפִינעֶן דִי וועֶרטעֶר

It is difficult to find the appropriate words

אוֹיסצוּדרִיקעֶן דעֶם גְרעֶסטעֶן תּוֹעֶלֶת בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ

to express the great benefit,

אִין דעֶר שְׁמִירָה כְּלָלִית אוּן דעֶר שְׁמִירָה פְּרָטִית

and the universal and individual protection

וואָס דעֶר כְּסֵדֶר'דִיגעֶר חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת וועֶט בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ בְּרֵיינגעֶן

that will be gained through the constant review of mishnayos.

אוּן עֶס פעֶלעֶן אוֹיס דִי וועֶרטעֶר

And there are no words

צוּ בּאַשׁרַייבּעֶן דעֶם גְרוֹיסעֶן נַחַת רוּחַ

to describe the great satisfaction

וואָס מעֶן וועֶט פאַרשׁאַפעֶן דעֶם בּוֹרֵא עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא

that [such review] gives the Creator of the World.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דעֶר עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי

This physical world

אִיז אַ געֶמִישׁ פוּן גִנוּנְיָא שֶׁל הקבּ"ה

is a mixture of G‑d’s genunya

(אַ צוּזאַמעֶנְקוּנפְט וואוּ ה' יִתְבָּרֵךְ כִּבְיָכוֹל קוּמְט זִיךְ צוּזאַמעֶן מִיט דעֶם אָדָם בְּחִיר הַנִּבְרָאִים)

(a meeting place in which G‑d unites with man, the choicest of all created beings)

אוּן גִנַּת אֱגוֹז (בְּגִמַטְרִיָא חֵטְא)

and ginas egoz (“a garden of nut trees” — and the numerical value of egoz equals the numerical value of chet, meaning “sin”).

אוּן ה' יִתְבָּרֵךְ גִיט אַ בְּחִירָה חָפְשִׁית צוּם מעֶנשׁעֶן

G‑d gives man free choice,

אַז דעֶר מעֶנשׁ קעֶן זִיךְ אַלֵיין אוֹיסְקלַייבֶּען אַ וועֶג אִין לעֶבּעֶן

so that he can choose his own path in life.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם

[Whenever] the Priestly Blessing [is given, the procedure to be followed by each congregant is as follows]:

כְּשֶׁאוֹמְרִים תֵּבַת יְבָרֶכְךָ — הַמִּתְבָּרֵךְ רֹאשׁוֹ בְּאֶמְצַע

When the kohanim say the word yevarechecha, the recipient of the blessing faces forward;

ה' — מֵסֵב רֹאשׁוֹ לִימִינוֹ, שֶׁהִיא שְׂמֹאל הַמְבָרֵךְ

when they say A-donai, he turns his head to the right, which is to the left of [the kohanim] who recite the blessing;

וְיִשְׁמְרֶךָ — בְּאֶמְצַע

at veyishmerecha he faces forward;

יָאֵר — לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁהִיא יְמִין הַמְבָרֵךְ

at ya’er he faces left;

וכו

and so on, [word by word — center, right, center, left, etc.,]

שָׁלוֹם — רֹאשׁוֹ בְּאֶמְצַע

until when they say shalom, he faces forward.

אֲמִירַת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם

The prayer beginning Ribono shel olam

בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְנַגְּנִים דַּוְקָא

is said only while the kohanim sing;

אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִים הַתֵּבוֹת צָרִיךְ לִשְׁמוֹעַ

when they recite the words of the blessing, one should listen.

כְּשֶׁמְּנַגְּנִים לְ"וְיָשֵׂם" אוֹמְרִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם... הַצַּדִּיק

When they sing the melody that introduces the third to last word, veyasem, the congregation recites the words from Ribono shel olam until hatzaddik;

כְּשֶׁמְּנַגְּנִים לְתֵבַת "לְךָ" — וְאִם... אֱלִישָׁע

while they sing the melody for lecha, the congregation recites the words from ve’im to Elisha;

לְ"שָׁלוֹם" — וּכְשֵׁם... לְטוֹבָה

while they sing the melody for shalom, the congregation recites the words from u’keshem to letovah;

"כְּשֶׁאוֹמְרִים "שָׁלוֹם" — אוֹמְרִים "וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחָנֵּנִי וְתִרְצֵנִי

and while they say shalom, the congregation recites the words vesishmereini, u’sechaneini, vesirtzeini.

אַדִּיר בַּמָּרוֹם אוֹמְרִים אַחַר עֲנִיַּת אָמֵן כְּשֶׁעֲדַיִן הַטַּלִית עַל פָּנָיו

Each congregant recites the passage beginning Adir BaMarom after having responded Amen [to the last word of the Priestly Blessing], while his tallis is still covering his face.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com